אביו: אדמו"ר רבי אליעזר [השני] מבורשטין-סטאניסלאוו.

אמו: הרבנית בילא.

אחיו: ר' מרדכי.

סבא: אדמו"ר רבי נחום מבורשטין (מצד אביו), רבי שמואל רובין מסערט (מצד אמו).

סבתא: הרבנית בלומא (מצד אמו).

מילדותו שקד על לימוד התורה ונודע בבקיאותו בכל התורה.

נשא לאישה את בתו של ר' יחיאל מיכל מסאסוב והתגורר בעיר למבערג אולם חלפו שנים וטרם זכו לילדים. נסע לזיבענבירגען (רומניה) והתאכסן במשך חודשים אחדים בביתו של ר' יחזקאל פאנעט (בעל "כנסת יחזקאל"), כשנה לאחר שובו ללמבערג נולד בנו הבכור.

עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מבורשטין והתפרסם כאיש קדוש בעל רוח הקודש הפועל ישועות, אוהב ישראל ומעניק צדקה ביד רחבה. כל היום שקד על לימוד התורה בחדרו, על שולחנו דלקו בקביעות שתי נרות וחלונות חדרו תמיד היו סגורים ובשעות הלילה קיבל את ההמונים שנהרו אליו לבקש את עצתו וברכתו. נהג לקרוא את הפתקא [קוויטל] שהגישו לו ולגלגל בידו מטבע של כסף וכאשר גלגל את המטבע בחוזקה על השולחן פעל ישועה פלאית לנזקקים.

הועבר יחד עם כל יהודי העיר בורשטין לגטו סטניסלב וכאשר ניגשו אליו יהודים וביקשו להתברך השיב כי כוחו ניטל ממנו ואין בידו כעת לפעול ישועה. יהודי הגטו הועברו על גשר ונורו למוות וכאשר הגיע תורו הפסיקו לפתע לירות אולם בשנת ה'תש"ב נחנק למוות.