אביו: אדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרטין – מהרי"ץ.
אשתו: הרבנית שרה.
בניו: ר' אורי מאזיפאלע, אדמו"ר רבי נחום מבורשטין (בעל "אמרי חיים").
בנותיו: הרבנית חיה (בעלה ר' יהושע העשל אייכענשטיין אב"ד חודורוב), הרבנית טאבא רחל (בעלה אדמו"ר רבי ישכר בער לייפר מבאכניע) והרבנית לאה (בעלה ר' שמעון הורוויץ אב"ד לינסק).
אחיו: אדמו"ר רבי אברהם מסטרטין, ר' חיים ור' שמואל.
סבא: ר' שמואל (מצד אביו), ר' אליעזר מרוזדיל [ראזלע] (מצד אמו).
נולד בשנת ה'תקע"ט ונקרא 'אליעזר' על שם סבו מצד אמו ר' אליעזר מראזלע.
מילדותו שקד על לימוד התורה והתעמק בלימוד תורת הנסתר יחד עם אביו.
לאחר שנשא לאישה את בתו של ר' יוסף ווידרמן מבילקמין (פולין) נסמך על שולחן חותנו ושקד על לימוד התורה. כאשר רצה לעבור להתגורר בליסיץ [סמוכה לסטניסלב – איוונו-פרנקיבסק] (אוקראינה) זוגתו התנגדה וביקשה לעבור לעיר אזיפאלע ובהתאם להוראת ר' ישראל פרידמן מרוז'ין [הרוז'ינר] 'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה' עברו להתגורר באזיפאלע. לאחר שילדיהם נפטרו בקטנותם שוב נסעו לסדיגורה והרוז'ינר הבטיח כי יוולד להם בן שיאיר את העולם בקדושתו וכסגולה לאריכות ימים הציע לקרוא לו 'נחום' על שם זקנו בעל "מאור עינים" מטשרנוביל.
לעיתים תכופות נסע להונגריה לקרב יהודים לתורה ומצוות ורבים הגיעו לבית מדרשו לחזות בתפילתו שנעשתה בדביקות ובדמעות ולהאזין לדברי תורתו.
לאחר פטירת אחיו (אדמו"ר רבי אברהם מסטרטין) בג' טבת ה'תרכ"ה החל לכהן במקומו כאדמו"ר השלישי לחסידות סטרטין. התפרסם כבעל רוח הקודש הפועל ישועות ונודע באהבתו לכל יהודי, ביתו היה פתוח לכל נזקק וקיבל את כולם בסבר פנים יפות, את כל כספו חילק לנצרכים, דיבורו היה בנחת ומעולם לא כעס.
בחודש סיון עבר להתגורר בעיירה סטרטין אולם כעבור כחודשיים בליל שבת שנת ה'תרכ"ה השיב את נשמתו ליוצרה וביום ראשון הובא לקבורה.