אביו: ר' יהושע.

אשתו: הרבנית גיטל.

בניו: ר' אהרן צבי, יהושע.

מורו: ר' מרדכי ליב וינקלר (בעל "לבושי מרדכי").

נולד בשנת ה'תרמ"ז בטיסה דדה (הונגריה).

לאחר שלמד תורה עם אביו שקד על לימוד התורה בישיבת ר' מרדכי ליב וינקלר והוסמך על ידו לרבנות.

בגיל 20 נשא לאישה את בתו של ר' שמואל זלמן וינברגר, מונה לדיין במארגרטן וייסד ישיבה. בשנת ה'תרע"ט החל לכהן כרב בעיירה טאשנד (רומניה), עמד בראש הישיבה המקומית וחלק מתלמידי הישיבה במארגרטן עברו עמו לישיבה החדשה. ניהל בעצמו את כל ענייני הישיבה אליה נהרו תלמידים רבים מרומניה, הונגריה וארצות נוספות ובשנת ה'תרצ"ו הוקם בניין חדש עבור מאות תלמידי הישיבה שכלל גם חדר אוכל ואכסניה עבור 100 תלמידים ששילמו שכר דירה סמלי. שימש כראש הישיבה, מגיד שיעור, מנהל, משגיח ומדריך רוחני. נודע כבעל כוח הסברה ברור ופשוט, התפרסם בהתמסרותו לתלמידים, הקים בית תבשיל שהעניק ארוחת צהריים לתלמידים ואף דאג בעצמו לגייס את הכסף הנדרש לרכישת מצרכי המזון. על מנת להגן על תלמידיו מפני התנכלויות אנטישמיות העניק תשלום כספי לראשי הנערים האנטישמיים בעד הגנתם על התלמידים. מפאת טרדותיו המרובות בניהול הקהילה והישיבה ראה את בני ביתו רק בזמן הארוחות וגם בסעודות שבת וחגים סעדו עמו תלמידי הישיבה. נודע במידותיו התרומיות וביושרו, רדף אחר השלום וברח מן הכבוד וגם הגויים פנו אליו ליישב סכסוכים. התמסר ללימוד התורה, הקפיד על שמירת הזמן ולעיתים אף ויתר על נסיעה לאספות הרבנים האורתודוקסיים היות וראה בכך ביטול זמן. סרב לקבל מתנות לכבוד החגים, לא הסכים לקבל תשלום מבעלי דין מקומיים אלא רק מבעלי דין שהגיעו אליו מחוץ לעיר אולם את הכסף שקיבל העניק לעניי העיר לקראת החגים ולכבוד פסח חילק לנזקקים יין, תפוחי אדמה ומצות. דאג שילדי עניים יוכלו ללמוד בתלמוד תורה בחינם או תמורת תשלום סמלי. מינה שוחטים ודרש מבעלי האטליזים הכשרים להחזיק רק בשר כשר ובחנות אחרת את הבשר הטרף. נהג לבקר חולים גם בכפרי הסביבה, יזם הקמת ארגוני גמילות חסדים, חברת ש"ס ומקווה. התנגד לכל פרצה בדת ואפילו בשעת הספד לא נרתע להטיף מוסר למשפחת הנפטר אך עם זאת ניסה להשפיע בדרכי נועם ולעיתים אף בחוש הומור והעדיף לשמש דוגמא אישית בהליכותיו ובמוסריותו.

כל יום טבל במקווה לפני תפילת שחרית, תפילתו השאירה רושם עצום על קהל המתפללים וקטעים מהתפילה אמר בבכי ובהתלהבות גדולה. חבש שטריימל בביתו ובישיבה אך לבקשת ראשי הקהילה שהסתייגו מדרכי החסידות נמנע מלהגיע לבית הכנסת בשטריימל. אסף ספרי קודש נדירים ובערב יום הכפורים נהג לבקש מחילה מספריו על שלא עיין בהם במידה מספקת במהלך השנה. בשמחת תורה רקד במשך שעות עם ספר תורה בידו. בחנוכה האזין לשירת "מעוז צור" של תלמידי הישיבה והתפלפל בסוגיה אותה למדו בישיבה ובפורים שתה כמות גדולה של יין אולם לא השתכר.

בשנת ה'תש"ג הישיבה נסגרה ובעקבות תפיסת 3 תלמידים שברחו מ"יחידת עונשין" [יהודים שנחשדו בפעילות עוינת נגד הונגריה] והסתתרו על גג הישיבה נעצר על ידי מפקד העיר ועונה בעינויים נוראים. בשנת ה'תש"ד הועבר עם אנשי הקהילה לגטו שימלוי ובליל י"א סיון נרצח במחנה ההשמדה אושוויץ.

מספריו:

•    שו"ת מהר"ם בריסק (ק1/ק2)