fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: אדמו"ר רבי משה מרוזבודוב.
אמו: הרבנית גיטל יהודית.
בניו: אדמו"ר רבי אלעזר מטרנוב - גרודזיסק, אדמו"ר רבי דוד מריישא, ר' שלמה.
בנותיו: מרגולטשא (בעלה ר' אלימלך רובין מיאסלה), הרבנית חוה (בעלה אדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר).
אחיו: אדמו"ר רבי יצחק מסטוטשין ואדמו"ר רבי צבי הירש מרוזבודוב.
אחיותיו: בלומה חנה (בעלה אדמו"ר רבי שלום דוד אונגר מדז'בנה), רוזלה (בעלה אדמו"ר רבי אלימלך אהרן שניאור זלמן טברסקי מקרוסנה), הרבנית שרה (בעלה אדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב).
סבא: אדמו"ר רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב (מצד אביו), אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט (מצד אמו).
סבתא: חיה (מצד אביו).
נולד בשנת ה'תר"י.
מילדותו שקד על לימוד התורה והתפרסם כגאון בתורת הנגלה, כתב חידושים על גפ"ת [גמרא, פירוש, תוספות] אולם לאחר שספרו על כך לאביו ציוה לקרוא לו ופקד עליו לשרוף את הספר בפניו.
בגיל 13 נשא לאשה את בתו של הגביר ר' בצלאל ווינברגר מגורליץ.
כיהן כרב הקהילה היהודית בעיירה פולנייץ [פלאנטש] (פולין) ולאחר פטירת אביו בי' סיון ה'תרנ"ד החל לכהן כאדמו"ר הראשון מפלאנטש. לאחר שגורש מפולין התיישב בעיירה רדומישל ויילקי (אז אוסטריה כיום פולין). במשך 40 שנה לא ישן על גבי מיטה ותמיד ראו אותו יושב על כסאו ולומד, על אף חולשתו התפלל בהתלהבות ובקול ערב. כל מוצאי שבת נהג לערוך סעודות מלוה מלכה ואת ליל הסדר ערך עד הבוקר.
בשנת ה'תר"ע עבר להתגורר בעיר ז'שוב [ריישא] (פולין), התפרסם כפועל ישועות בעל יכולת להוציא 'דיבוקים' ואף הגויים חששו מפניו. במהלך מלחמת העולם הראשונה ברח לבודפשט (הונגריה), לאחר המלחמה שב לז'שוב ובערב ראש חודש חשון שנת ה'תרע"ט השיב את נשמתו ליוצרה