אביו: ר' שמואל.
אשתו: מרת רבקה.
בניו: ר' ישעיה סגל, ר' מרדכי ור' שלמה.
אחיו: ר' יצחק.
סבא: ר' יצחק בצלאל'ז (מצד אמו).
מוריו: ר' יצחק (אחיו) ור' יואל סירקיש (הב"ח).
מתלמידיו: ר' שמואל הלוי (בעל "נחלת שבעה").

נולד בשנת ה'שמ"ו בעיר לודמיר שבחבל וואהלין ובילדותו גדל מתוך עושר שהיה בבית אביו. ניכר בחריפותו ובמידת ענוותנותו, למד בישיבה שייסד ר' יואל סירקיש (בעל הב"ח) בעיר מז'יבוז' וכשהגיע לפרקו בחר בו רבו כחתן לבתו הצעירה. לאחר נישואיו היה סמוך מספר שנים על שולחן חותנו אשר העניק לו את כל מחסורו. כעבור שנים אחדות לא היה באפשרות ר' יואל סירקיש לזון את חתנו ור' דוד הלוי שנאלץ לחפש מקור לפרנסת בני ביתו קיבל את הרבנות בעיירה פאטיליצ'ה ועזב את בית חותנו. סבל מעוני גדול עד שבשבת אחת לא היה לו מזון אפילו לסעודה אחת ונעשה לו נס, אך ר' דוד קיבל את סבלו בדומיה וכל זמנו עסק בתורה ובתפילה. לאחר שהב"ח התקבל כאב"ד בקראקא, הגיע לבקר את בתו וחתנו וראה את העוני בביתם הבטיח לשלוח להם מתנה, ולאחר זמן שלח להם סכום כסף כהבטחתו.
אנשי קהילת פאטיליצ'ה שלא העריכו כראוי את ר' דוד גרשו אותו מעיירתם ור' דוד עבר לעיר פוזן. לאחר הסתלקות חותנו התקבל כאב"ד ור"מ באוסטראה ומאות תלמידים נתאספו אליו. בעת כהונתו כאב"ד בעיר אוסטראה ראייתו נחלשה ונסע לקראקא להתרפא.
בעת הגזירות של שנת ה'ת"ח כיהן כאב"ד בעיר אליק שבליטא וכאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו. ברח ללובלין שם נפגש עם ר' השיל מקראקא והתקין צום בכ' סיון לזכר גזירות ה'ת"ח-ה'ת"ט. לאחר פטירת ר' יוסף גץ בשנת ה'תי"ד מונה במקומו כאב"ד ור"מ בלבוב בה כיהן במשך 13 שנה. בשנת ה'תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסטים ועד ליום מותו לא נתן מרגוע לנפשו.
גדולי עולם התכתבו עמו, ר' מרדכי יפה (בעל "הלבושים"), ר' נתן נטע שפירא (מגלה עמוקות), ר' שבתי הכהן (הש"ך) ועוד. ר' יעקב (הפני יהושע) נתן את הסכמתו על ספרו "טורי זהב" ובו הוא כותב, שהחותמים זלה"ה מחסרים למ"ד וצריכים לחתום זללה"ה – זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. כמו כן העיד שבחלום גילו לו תירוצים ופרושים שונים.
בשנת ה'תכ"ז השיב את נשמתו ליוצרה ולאחר כמאתיים שנה על פי פקודת השלטונות הוצרכו לפנות את בית הקברות וכשפתחו את קברו מצאוהו שלם.
מספריו:
• דברי דוד: על רש"י (ק)
• טורי זהב-ט"ז: על שולחן ערוך(ק1/ק2/ק3)