fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אשתו: חנה אסתר.
בניו: יהודה לייב ור' ישראל (בעל "שומר מצוה").
מורו: ר' חיים טורר מטשרנוביץ (בעל "באר מים חיים").
נולד בשנת ה'תקמ"ט בעיר הארלוי (רומניה).
בילדותו התייתם מאביו ואמו נאלצה לעסוק במסחר לפרנסתם. יומם ולילה שקד על לימוד התורה והשתדל להסתיר את מעשיו בקודש וגדולתו בתורת הנגלה והנסתר.
ירש עושר גדול לאחר שאמו רכשה בתקופת המלחמה עם רוסיה כמות גדולה של חביות גבינה וגילתה מתחת לגבינה כמות עצומה של רובלי זהב.
נשא לאישה את בתו של ר' אברהם פריץ והתפרנס בריווח מחנות גדולה שהייתה בבעלותו ונוהלה על ידי זוגתו. כל בוקר לפני תפילת שחרית רוקן את הקופה בחנות ובדרכו לתפילה חילק את כל הכסף לנזקקים, התפלל בהתלהבות ובדבקות והתעמק בלימוד תורת הנסתר. לעיתים קרובות נפגש עם אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ["אוהב ישראל" מאפטא] וגם כאשר ה"אוהב ישראל" עבר למז'יבוז' (אוקראינה) נסע אליו מעת לעת.
נודע כבעל יראת שמים ואדמו"ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין [הרוז'ינר] פרסם כי בכוחו לפעול ישועות. נבחר לרב ואב"ד [אב בית דין] בעיר הארלוי. קבע את כל המינויים לתפקידים שונים בקהילתו, כל מדפיסי הספרים ידעו כי יש לבקש את הסכמתו על כל ספר טרם הוצאתו לאור, אסר להתגייס לצבא הרומני ופדה כל יהודי שנקרא להתגייס לצבא. בנו הבכור (יהודה לייב) נפטר בצעירותו ומאוד הקפיד שבנו השני (ר' ישראל) ישקוד על לימוד התורה. כונה ה"גוטער יוד" [היהודי הטוב] מהארלוי, גם הגויים רכשו לו כבוד ונרתעו בראותם את תואר פניו אולם בענוותנותו ובצניעותו סרב לקבל "פתקאות" [פדיונות] ואנשים שביקשו מאיתו ישועה שלח לצדיק משטפנשט.
ביקש כי לאחר פטירתו יטמינו אותו בסמוך לגדר בית הקברות, הבטיח כי כל מי שיפקוד את קברו יפעל כל טוב עבורו ובשנת ה'תרכ"א השיב את נשמתו ליוצרה.
[כעבור שנים רבות התקבלה החלטה בממשלת רומניה לבנות מסילת ברזל שתעבור דרך בית הקברות, עבודות הסלילה החלו אולם כאשר הגיעו לקברו נעצרו והסלילה לא נמשכה – כך ניצל כל בית הקברות מהריסתו]