fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: אדמו"ר רבי יחזקאל מדעש.
אמו: הרבנית רבקה.
אשתו: הרבנית מרים יוכבד.
בניו: ר' חיים ברוך, ר' מנחם מנדל.
אחיו: אדמו"ר רבי יוסף מדעש.
סבא: אדמו"ר רבי משה מדעש (מצד אביו), ר' שמואל פולק מווישווא (מצד אמו).
נולד בשנת ה'תרמ"ט.
מילדותו שקד על לימוד התורה, ניכר בכישרונותיו המיוחדים ובגאונותו ונודע כבעל זיכרון מופלא. בגיל 14 אביו עבר לעיר דעש [דז'] (רומניה) ותושבי העיר מרוש-אויוואר (רומניה) היהודים מינו אותו למלא את מקום אביו כרב הקהילה. קיבל הסמכה לרבנות מר' שלום מרדכי הכהן שבדרון, מר' שמואל אנגל מרדושמיל ומר' שמעון גרינפלד ובשנת ה'תרס"ט החל לכהן בפועל כרב הקהילה.
נשא לאישה את בתם של הרבנית חיה חנה ואדמו"ר רבי יעקב שמשון מצ'כוב-קלויזנבורג.
בשנת ה'תרפ"ו החל לכהן כרב בעיר דעש ועמד גם בראש הישיבה המקומית. בשנת ה'תרפ"ט נבחר על ידי מועצת רבנים שהתכנסה בדעש למנהל חברת "תומכי ישיבות" שמטרתה לתמוך בתלמידי הישיבות בטרנסילבניה. לאחר פטירת אביו בכ"ב כסלו ה'תר"ץ החל לכהן במקומו כרב הראשי וכאדמו"ר החמישי לחסידות דעש. נמנה על חמשת חברי מועצת הרבנים שעל יד הלשכה האורתודוקסית המרכזית בטרנסילבניה ומונה לנשיא "כולל אהבת ציון" [קופת ר' מאיר בעל הנס] שנוסד על ידי ר' מנחם מנדל פאנעט.
השיב לשאלות הלכתיות וטען כי חובה ללמוד בספרי מוסר. כל יום טבל במקווה טהרה והתפלל כשהוא חגור באבנט, בשבתות ובחגים ניהל שולחן לחסידיו ולתלמידיו ורבים נהרו להאזין לדרשותיו. הצטער מאוד על הנוער שמנסה להידמות בלבוש לגויים, ביקר בארץ ישראל ועודד את העלייה לארץ ישראל אולם התנגד לציונות החילונית.
בשנת ה'תש"א שני בניו הועברו לאוקראינה ועקבותיהם נעלמו.
בשנת ה'תש"ד הועבר יחד עם כ – 6,000 יהודים לגטו שהוקם ביער בקרבת דעש, בסמוך לחג שבועות הועבר למחנה ההשמדה אושוויץ ונרצח יחד עם כל משפחתו.
מספריו: