fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:t
אביו: ר' יצחק.
אשתו: חנה (בזיווג ראשון).
בנו: ר' חזקיהו יצחק.
בתו: רבקה.
מתלמידיו: ר' אהרן משה פירירה, ר' גרשון מקיטוב [גיסו של הבעש"ט], המקובל רבי חיים די לה רוזה, ר' חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א], הראשון לציון רבי יום טוב חיים אלגאזי [מהרי"ט].
נולד ביום שישי שנת ה'ת"ע לערך בעיר שרעב (תימן) ועל שמה כונה בשם "שרעבי" אולם יש דעה כי נולד בעיר צנעא (תימן).
מילדותו שקד על לימוד התורה אולם השתדל להסתיר את ידיעותיו ובקיאותו. לאחר פטירת אביו נאלץ לעסוק ברוכלות לפרנסת אמו ואחיו הקטנים ובעת סכנה שארבה לו נדר כי אם ינצל יעלה לארץ ישראל. בגיל 18 לערך החל במסע לארץ ישראל שעבר דרך הודו, עיראק וסוריה ובהגיעו לירושלים ביקש מהמקובל רבי גדליה חיון – ראש ישיבת "בית א-ל" לעבוד בישיבה כשמש. הסתיר את ידיעותיו ובקיאותו בתורת הנגלה ובקבלה ובמהלך עבודתו כשמש האזין לשיעורים שנמסרו מפי ראש הישיבה ולמד מבלי שאיש הבחין במעשיו. כאשר חכמי הישיבה נתקלו בסוגיות סבוכות שהעלו קושיות ללא מציאת פתרון, כתב את התשובות באופן ברור וקולח והניח בין דפי הספר של ר' גדליה חיון מבלי לגלות את זהותו. לאחר שהעניין נשנה שוב ושוב הצליחה בתו של ר' גדליה חיון לראות אותו בשעת מעשה וספרה על כך לאביה. על אף רצונו ובקשתו להישאר נסתר ר' גדליה חיון ראה בכך אות משמים כי הגיע העת להתגלותו, הושיבו לימינו בעת הלימוד והשיא לו את בתו לאשה.
לאחר פטירת ר' גדליה חיון בה' אב ה'תקי"א מונה בהתאם לצוואת חותנו לראש ישיבת "בית א-ל". ידע בעל פה את הספר "עץ חיים" והיה בקי בהקדמותיו, גדולי דורו מחכמי ורבני הספרדים והאשכנזים נהרו ללמוד עמו את תורת הנסתר ומכל קצוות תבל נשלחו אליו שאלות בכל מקצועות התורה. עמד בראש קבוצת "חברת אהבת שלום" שלמדה עמו את תורת הנסתר ובחודש תמוז ה'תקי"א חתמו על "שטר התקשרות" המכיל תקנות בלימוד התורה ובעבודת השם המחייב את כל חברי הקבוצה. הקפיד ללמוד את תורת האר"י רק מתוך ספריו של ר' חיים ויטאל והביע התנגדות לספרי קבלה שחוברו אחרי המקובל ר' חיים ויטאל. כל לילה לאחר אמירת "תיקון חצות" היה מייחד ייחודים וברוב חכמתו ידע לערוך את "כוונות" האר"י כסדרן, שימש כחזן בתפילת שחרית, מנחה וערבית. כתב תפילה "לחצות הלילה" ותפילה "לאמרה בעת צרה". חיבר סידור תפילה עם "כוונות" לכל מילה וכן לכל פרט במעשה המצוות כתב "כוונה" של שמות קודש להמשכת השפע. תלמידי ישיבת "בית א-ל" העתיקו את ה"סידור הארוך" הכולל "כוונות" לפרטיהן בכתב יד ואילו את ה"סידור הקצר" הידוע כ"סידור הרש"ש" עם הכוונות בקצרה הביאו לדפוס.
התפרסם כפועל ישועות וקיבל את כל הפונים אליו בבקשת עצה וברכה בסבר פנים יפות. ניכר בענוותנותו ואהבתו לכל יהודי, סייע לנזקקים ופעל לביטול "מס הקבורה" שהטיל המושל הטורקי על יהודי ירושלים.
בכ"ד ניסן ה'תקל"א נפטרה זוגתו ועל פי תקנת רבני ירושלים האוסרת על רווקים מגיל 20 ומעלה להתגורר בירושלים ללא אשה מיהר לשאת לאשה את המשרתת בביתו שזכתה לראות אותו לומד עם אליהו הנביא, אולם כעבור שנים אחדות אף היא נפטרה ונטמנה בהר הזיתים [בסמוך למקום קבורת הרש"ש].
בסיום עריכת ליל הסדר של פסח שנת ה'תקל"ו / ה'תקמ"א נתנמנם וערך 'עליית נשמה', כאשר הקיץ הודיע שהגיע זמנו להפטר מהעולם.
טרם פטירתו בשנת ה'תקל"ז / ה'תקמ"ב התעטף בטלית ותפילין, ערך כוונות וייחודים ומסר לתלמידיו את סדר טהרתו וקבורתו, הבטיח שהמתפללים בלב תמים על קברו לכל ישועה נדרשת תפילתם לא תשוב ריקם והשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אמת ושלום: ביאור על "עץ חיים" (
ק)
• הגהות השמ"ש לעץ חיים
• סידור נהר שלום: כוונות התפילה (
ק1/
ק2/
ק3/
ק4)
• רחובות הנהר: ביאור על הקדמות האר"י (
ק)