אביו: ר' מסעוד.
בניו: ר' אברהם, ר' אהרן, ר' יצחק ור' מסעוד.
בנותיו: מרת אסתר (בעלה ר' מכלוף אדהאן) מרת פריחה (בעלה ר' יעקב תורג'מאן).
סבא: ר' אברהם (מצד אביו).
מורו: ר' מסעוד (אביו).
מתלמידיו: ר' שלמה חיון.

נולד בשנת ה'תקס"ו בתאפיללת (מרוקו) ונקרא 'יעקב' על-שם המורה של אביו – ר' יעקב [בנו של ר' עיוש אביחצירא].
מילדותו ניכר בכישרונות מיוחדים, למד תורה בשקידה ובהתמדה ובגיל 10 לערך זכה לגילוי אליהו הנביא. לאחר פטירת אביו לימד ילדים את ראשית הקריאה ובהמלצת המקובל ר' מרדכי בן שימול החליטו חכמי העיר למנותו לרב מחוז העיר תאפיללת במקום אביו. ייסד את ישיבת "אביר יעקב", מעת לעת יצא רכוב על גבי חמור למסעות ברחבי מרוקו על מנת לאסוף כספים עבור אחזקת הישיבה ומתן צדקה לעניים, לאלמנות וליתומים. בחלק ממסעותיו הגיע לאלג'יריה ולטוניסיה אולם ביקש שלא יפרסמו אודות שהותו ופעמים רבות ניצל באורח פלא משודדי דרכים.
כל לילה למד י"ח (18) פרקי משניות וידע בעל פה את כל ששה סדרי משנה, שולחן ערוך, פוסקים וגמרא. ישן מעט עד חצות הלילה ולאחר אמירת 'תיקון חצות' החל ללמוד בספרי קבלה – "עץ חיים", "מבוא שערים", "זוהר", "זוהר חדש". השכם בבוקר מיהר לבית הכנסת להיות ראשון למניין לתפילת שחרית, התפלל עם כוונות האר"י באריכות ובדבקות עצומה עד שלא הרגיש כלל בנעשה סביבו. כאשר היו מגלים לו מן השמים על גזרות המתרגשות לבוא לעולם עשה פעולות שונות בכדי לבטלן. הרבה לטבול במקווה וגם בחורף כאשר המים קפאו שבר את הקרח בכדי לטבול. העניק צדקה ביד רחבה וביתו היה פתוח להכנסת אורחים, בתפילתו ובאכילתו פעל לתיקון נשמות נידחות ומגולגלות ונהג לכוון כוונות וייחודים בעת שהריח טבק.
כאשר הבחינו כי כל היוצא מפיו מתקיים החלו לכנותו ר' יעקב המלוב"ן [המלומד בניסים], אף הגויים התייחסו אליו בכבוד גדול ובהערכה, כינוהו 'אלחזן אל כביר' [הרב הגדול] ופעמים רבות ביקשו כי יפשר וישכין שלום בענייניהם.
כתב פיוטים רבים, לא הסכים להדפיס את כתבי ידו בחייו ואמר לבנו (ר' מסעוד) כי לאחר פטירתו יגיע אליו בחלום ויודיע לו אם הכתבים רצויים לפני ה' ורק אז יביא אותם לדפוס.
השתוקק לעלות לארץ ישראל אולם שלוש פעמים ראשי הקהילות הפצירו בו להישאר ולהנהיג את יהודי מרוקו. בשנת ה'תרל"ח החליט כי הגיע העת לעלות לארץ ישראל ובחודש טבת שנת ה'תר"ם הגיע לעיירה דמנהור (מצרים) ושהה בבית אחד מנכבדי העיר (משה סרוסי). כאשר ערך את הקידוש בליל שבת וראה כי אחד הנרות כבה לפתע אמר 'טוב, תחזור הנשמה למקומה המקום שממנו חוצבה'. ביום ראשון חלה וגילה למארחו כי יפטר רק לאחר שבת הבאה. כעבור שבוע, בבוקר יום ראשון רבים מאנשי הקהילה בדמנהור הגיעו לקבל את ברכתו, החל לקרוא את 'שיר השירים' ואמר 'וידוי', ציווה את שני תלמידיו שיקברוהו בדמנהור ולאחר שסיים לקרוא את 'קריאת שמע' השיב את נשמתו ליוצרה.
אנשי קהילת אלכסנדריה (מצרים) חפצו שייקבר בעירם אולם בכל פעם שניסו לנוע לעבר אלכסנדריה החלו לרדת גשמים עזים וכאשר שני תלמידיו עסקו בטהרתו קם וטבל במקוה בעצמו.
מספריו:
• אלף בינה
• בגדי השרד (ק)
• גנזי המלך (ק)
• דורש טוב (ק)
• חיבור על "עץ חיים" נשרף מיד שסיים את כתיבתו.
• יגל יעקב
• יורו משפטיך ליעקב: שו"ת (ק)
• לבונה זכה (ק)
• לבושי שרד
• מחשוף הלבן (ק)
• מעגלי צדק
• פתוחי חותם (ק)
• שבת קודש - אבד כאשר בנו עלה לארץ להדפיס את ספריו.
• שערי תשובה (ק)

התמונות באדיבות "וידאו בבי" 1800-22-9099