fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' יעקב [הרביעי].
בנו: ר' שמואל.
אחיו:ר' אברהם [החמישי], ר' חנניה, ר' יוסף.
סבא: ר' רפאל חיים אברהם [בכור] (מצד אביו).
מוריו: ר' יעקב [אביו], ר' יצחק ברזילי [דודו].
נולד בשנת ה'תקנ"ח בעיר סלוניקי (יוון).
מילדותו שקד יומם ולילה על לימוד התורה, ניכר במידותיו התרומיות ובענוותנותו ובגיל 20 כבר כתב פסק להיתר עגונה וחכמי סלוניקי הסכימו עמו.
בשנת ה'תקפ"ח נפטר אחיו (ר' חנניה), בשנת ה'תקצ"ה החל לכהן כדיין ובשנת ה'תקצ"ט נפטר אחיו (ר' יוסף).
כיהן כרב הקהילה בסלוניקי אולם לא הסכים לקבל שכר, תמך בתלמידי חכמים ובנזקקים וייסד את קופת "עץ חיים" שהעניקה סיוע לחולים ולעניים ואת ישיבת "לשכת הגזית".
בשנת ה'תר"ח נפטרה אמו במגיפה.
לאחר פטירת ר' שאול מולכו בשנת ה'תר"ט מונה יחד עם ר' חנניה סאפורטה כרב ראשי ולאחר פטירת ר' חנניה סאפורטה בשנת ה'תרי"א הוכר גם על ידי הממשלה כרב הראשי ליוון.
נודע כבקי בתורת הנסתר ורבים פנו אליו על מנת לקבל את הסכמתו לחיבורים העוסקים בענייני קבלה. השתדל לסייע לכל נזקק, תיקן ששכירות הבתים תהיה מתשרי עד תשרי ולא מניסן עד ניסן על מנת להקל על דיירים שהיו צריכים להשיג כסף עבור שכירות השנה ובנוסף להוצאות חג הפסח. התיר חרם מרבני סלוניקי הקדמונים שלא להוציא צמר מגבול שלושה ימים סביב העיר סלוניקי ולא למכור לגוי שעלול להוציא את הצמר מחוץ למדינה. כתב לרב הראשי של אלכסנדריה (מצרים) לבטל את המס מסוחרי סלוניקי. התבקש להכריע בעניין מחלוקת באחת מערי אלג'יריה, בעיר קושטא [איסטנבול] (טורקיה) וכן במחלוקות בין שוחטים ורבנים בקהילות שונות.
קיבל מהסולטאן הטורקי עיטור כבוד וכאשר הזכירו את שמו הוסיפו את הכינוי "הרב הגדול" היות והגיע משושלת מפוארת של רבנים והיה בעצמו גאון הבקי בכל התורה וגם עשיר גדול.
בשנת ה'תרל"ה השיב את נשמתו ליוצרה ובהלווייתו השתתפו גם אנשי שלטון, כמרים וקונסולים, הדגלים בקונסוליות, במשרדי השלטון ובאוניות שבנמל הורדו לחצי התורן, כל החנויות והמשרדים נסגרו וכאשר הלוויה עברה בסמוך לכנסיה צלצלו הפעמונים.
מספריו: