אדמו"ר הריי"ץ - רבי יוסף יצחק שניאורסאהן
תאריך הילולא: י' שבט מקום קבורה: ארצות הברית
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: אדמו"ר רבי שלום דובער [הרש"ב].
אמו: הרבנית שטערנא שרה.
אשתו: הרבנית נחמה דינה.
בנותיו: הרבנית שיינא (בעלה ר' מנחם מענדל הורנשטיין), הרבנית חיה מושקא (בעלה אדמו"ר רבי מנחם מענדל) והרבנית חנה (בעלה ר' שמריהו גוראריה).
סבא: ר' שמואל-אדמו"ר מהר"ש (מצד אביו) ואדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש (מצד אמו).
סבתא: הרבנית רבקה (מצד אביו) והרבנית חנה (מצד אמו).
מוריו: ר' ניסן, ר' שמואל בצלאל שעפטיל [הרשב"ץ].

בשמחת תורה הגיעה הרבנית שטערנא שרה כבכל שנה יחד עם כל נשות ובנות המשפחה לקבל את ברכתו של אדמו"ר המהר"ש, אולם רק אותה שכחו לברך. מרוב צער נכנסה לחדרה ותוך כדי מחשבות על שעברו 4 שנים מנישואיה וטרם נפקדה ועל ששכחו לברך אותה פרצה בבכי, נרדמה וחלמה כי איש נשוא פנים שואל לסיבת הבכי. לאחר שסיפרה לו את אשר מעיק לה, הבטיח לה כי בשנה זו ייוולד לה בן בתנאי שתחלק 18 רובל לצדקה מכספה הפרטי. לאחר שיצא מהחדר שב עם שני אנשים, חזר בפניהם על התנאי ולאחר שבירכו אותה יצאו שלושתם מהחדר. אדמו"ר המהר"ש שמע את החלום ואמר לה כי האיש היה אביו (אדמו"ר בעל "הצמח צדק") והשניים שליוו אותו היו אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן. הרבנית שטערנא שרה מכרה אחת משמלותיה, את הכסף חילקה לצדקה ובי"ב תמוז שנת ה'תר"ם נולד בליובאוויטש (רוסיה) בנה היחיד שנקרא על שם סבו מצד אמו – יוסף יצחק.
בגיל 11 ציווה עליו אביו להניח תפילין [שהיו שייכות לאדמו"ר המהר"ש] מבלי שאיש ידע ולאחר מכן ללכת לבית הכנסת לתפילה בציבור. בגיל 15 הגיע עם אביו לאוהל אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר בעל ה"צמח צדק" ואביו מינה אותו למזכירו האישי. ביום שישי י"ג אלול ה'תרנ"ז נשא לאישה את בתו של ר' אברהם שניאורסאהן בעיירה ליובאוויטש ולאחר החתונה התגורר עם זוגתו בחדר שנבנה סמוך לדירת אביו (אדמו"ר הרש"ב).
בגיל 18 אביו מינה אותו למנהל ישיבת "תומכי תמימים". בי"ד אייר ה'תרס"ב נאסר עקב הלשנת "המשכילים" שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד ושוחרר לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות. בשנת ה'תרס"ו שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים לאחר שצעירים יהודים הפגינו נגד שלטון הצאר.
לאחר פטירת אביו בב' ניסן ה'תר"ף החל לכהן כאדמו"ר השישי לחסידות חב"ד.
למרות איומי השלטון הקומוניסטי פעל לפתיחת 'חדרים' ו'ישיבות' במחתרת וכאשר בשנת ה'תרפ"א שלושה אנשי בולשת עצרו אותו ואחד מהם כיוון לעברו אקדח וטען כי צעצוע קטן זה שכנע אנשים רבים לשנות את דעתם, השיב 'צעצוע קטן זה יכול להפחיד אדם שיש לו הרבה אלים ורק עולם אחד, לי יש א-ל אחד ושני עולמות וצעצוע זה לא יפחידני'.
בכ"ג אייר ה'תרפ"ד נאלץ לעבור מרוסטוב לעיר לנינגרד [פטרבורג] (רוסיה) על מנת שלא ייאסר שוב על פעילותו לחיזוק ולהפצת היהדות. בחצות ליל רביעי י"ד סיוון ה'תרפ"ז הובל לבית הסוהר "שפעלערנע" ובסיום חקירה ממושכת בה הואשם בפעילות דתית ופעילות נגד השלטון הסובייטי אמר אחד החוקרים: בתוך 24 שעות תומת בירייה! בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי הצלה שריכזו ד"ר אוסקר קוהן [חבר הבונדסטאג הגרמני] וגב' פשקובה [יו"ר הצלב האדום הרוסי] עונש המוות הומר לגלות של 10 שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פשקובה אצל אנשי השלטון הומר העונש לגלות של 3 שנים בעיר קוסטרמה ובג' תמוז שוחרר לביתו לשעות אחדות טרם נסיעתו ברכבת לגלות בקוסטרמה, אולם בעקבות השתדלות גב' פשקובה ופניות אנשי ממשל מרחבי העולם אל ראשי השלטון הסובייטי שוחרר ביום שלישי י"ב תמוז מהגלות וכעבור שהות של ימים אחדים בלנינגרד עבר לכפר מלחובקה.
היות ואנשי ה"יבסקציה" והג'.פי.או. שוב איימו לאסור אותו, פעל ר' מרדכי דובין [חבר פרלמנט מלטביה] להשיג מראשי השלטון הסובייטי אישורי יציאה ובאסרו חג של שמחת-תורה ה'תרפ"ח יצא עם משפחתו מרוסיה ועבר להתגורר בריגה (לטביה).
בב' אב ה'תרפ"ט הגיע לביקור בארץ ישראל והשתטח על קברי צדיקים בצפת, מירון, טבריה, חברון ובירושלים. בט"ז אב נסע ברכבת למצרים, הפליג לארה"ב ולאחר שניפגש עם נשיא ארה"ב [הובר] חזר בכ"א תמוז ה'תר"ץ לריגה. בשנת ה'תרצ"ג עבר להתגורר בוורשה (פולין) ובשנת ה'תרצ"ה עבר בעצת הרופאים לעיר אטווצק (פולין).
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החליט בכ"א אלול ה'תרצ"ט לעבור לריגה אולם עקב סגירת מעברי הגבול נאלץ לשהות בוורשה ובעקבות פניית הממשל בארה"ב אל השלטון הנאצי, ראש המודיעין הנאצי העביר אותו עם משפחתו לברלין (גרמניה) ובב' טבת ה'ת"ש חזר לריגה. בכ"ד אדר א' טס מריגה לסטוקהולם (שבדיה), בכ"ה אדר א' נסע ברכבת לעיר גוטבורג ויצא באנייה האחרונה שהפליגה לארה"ב. כאשר הגיע לניו-יורק (ארה"ב) בח' אדר ב' שנת ה'ת"ש אמר כי יפעל לעשות את אמריקה למקום תורה והכריז על ייסוד ישיבת "תומכי תמימים".
ייסד את הוצאת ספרים "קרני הוד תורה" ואת מוסדות "מחנה ישראל" ו"מרכז לענייני חינוך". בתחילת חודש אב נרכש ברחוב איסטערן פארקווי בניין מספר 770 שהחל לשמש כמקום מגוריו בי"ט אלול. בשמחת תורה ה'תש"ב הכריז על כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו אשר מימן מכספו הפרטי, הכתיבה החלה בב' אייר ואת כל התרומות לכתיבת ספר התורה העביר לקופת "המרכז לענייני חינוך".
בשנת ה'תש"ח ייסד בארץ ישראל את כפר חב"ד עבור עולים שהצליחו לצאת מרוסיה.
ביום חמישי ט"ז אדר ה'תש"ט הגיע משלחת מטעם ממשלת ארה"ב לביתו על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית.
הדריך את חסידיו ללימוד תורה ביראת שמים, קיום המצוות בהידור ואהבת ישראל. במהלך 'התוועדויות' שערך נהגו לנגן את "ניגון הבינוני" (שחיבר החסיד ר' אהרון חריטונוב) [להאזנה].
בשנת ה'תש"י ייסד מוסדות חינוך במרוקו אולם עקב הייסורים שעבר ברוסיה חלה בליבו, ההליכה והדיבור היו קשים עליו ובבוקר יום שבת השיב את נשמתו ליוצרה.
בשנת ה'תשי"ב ייסד חתנו – אדמו"ר רבי מנחם מענדל רשת מוסדות חינוך על שמו "אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש".
מספריו:
• אגרות קודש
• בר מצווה תרנ"ג (ק)
• דרושי חתונה (ק)
• ליקוטי דיבורים (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5)
• מאמרים
• ספר הזיכרונות
• ספר השיחות
• קונטרס הצמח צדק ותנועת ההשכלה (ק)
• קונטרס לימוד החסידות (ק)
• קונטרס תורת החסידות (ק)
• קונטרס ביקור שיקאגא (ק)
• קונטרסים

תמונות הציון והבית באדיבות אייזנבאך מענדל שיחי'

דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes
ניו יורק.
קמבריה הייטס, שדרת פראנסיז לואיס 20 – 226
(בסמוך ציוני בתו-הרבנית חיה מושקא, הרבנית חנה, אשתו-הרבנית נחמה דינה, אמו-הרבנית שטערנא שרה, אדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש).
בית חב"ד בכניסה לבית החייםבניין 770 בקראון הייטס - ברוקלין, ניו יורק (ארה"ב) בקומה השנייה הייתה דירתו