fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzad

אביו: ר' מרדכי וילנר.

אמו: לאה.

אשתו: הרבנית מרים (בזיווג ראשון), הרבנית שרה (בזיווג שני).

בניו: מזיווג ראשון – ר' אברהם מאיר (בעל "שביל נהיר"), ר' חיים, ר' יצחק מסלונים [ר' איצ'לה גינשפריקר] ור' מרדכי מווילנה. מזיווג שני – ר' משה ור' שמואל אהרן.

בנותיו: מזיווג ראשון – רבקה. מזיווג שני – חיה ולאה.

אחיו: ר' דוב בער, ר' זאב וולף מטיקטין, ר' צבי הירש.

אחותו: חשא (בעלה ר' זאב וולף מסלונים).

סבא: ר' יהושע (מצד אביו), ר' אריה ליב [ר' ליב חאשקעס מהרודנה] (מצד אמו).

מורו: ר' יצחק אייזיק.

מתלמידיו: המקובל רבי אלכסנדר זיסקינד מהרודנא (בעל "סוד ושורש העבודה"), ר' אריה, ר' יצחק.

נולד בשנת ה'תס"ח בעיר הרודנה [גרודנו] (אז ליטא כיום בלארוס) – מצאצאי ר' אהרון הלוי מברצלונה [הרא"ה] (בעל "פקדת הלוים") ור' זרחיה הלוי בעל "המאור".

מילדותו מיעט בשינה ושקד במסירות על לימוד התורה, סבל מחולאים שונים ועד גיל 13 אביו הלבישו בבגדי פשתן לבנים על מנת להצילו מעין רעה.

בשנת ה'ת"ף נשא לאשה את בתם של חשא ור' אלכסנדר מסלוצק והתגורר בהרודנה.

נודע בבקיאותו בחוכמת הנגלה והנסתר, בהלכה ובאגדה, בחוכמת התכונה וחוכמת העיבור וברוב ענוותנותו לא רצה ליהנות מכבוד התורה ולקבל עליו רבנות, בשנת ה'תצ"א עבר לעיר קלווריה (ליטא) על מנת לעסוק במסחר לפרנסת ביתו בד בבד עם לימוד התורה אך הפסיד כמעט את כל כספו ומרוב עצבות חלה. בשנת ה'תצ"ג שב להרודנה ומצא את אביו סובל ייסורים גדולים עד שנפטר בערב ראש חודש שבט. לאחר שדרש בשבת פרשת "ויקהל" בבית המדרש הגדול מונה על ידי ראשי הקהילה בתחילת חודש ניסן למגיד מישרים בהורדנה ופטרו אותו מכל מיסי הקהילה. למרות שלא רצה ליהנות ממתנת בשר ודם נאלץ לקבל את המינוי עקב מצבו הכלכלי הדחוק וכל שבת דרש בבתי הכנסת לאחר תפילת שחרית ולאחר תפילת מנחה.

בראש חודש טבת ה'תצ"ד נפטר לפתע אחיו (ר' זאב וולף) בהיותו בגיל 24 בלבד.

בב' חשון ה'תצ"ו קיבל מקהילת דובראווי [הסמוכה להרודנה] (בלארוס) כתב מינוי לרבנות אולם בענוותנותו סרב להזמנה. בחודש תשרי ה'תצ"ח קיבל הזמנה לכהן כרב לקהילת אמסטיבאווי ושוב בענוותנותו סרב להזמנה. בשנת ה'תק"א החל לכהן כרב בעיירה ויאליקאיה בראסטאביצה (בלארוס).

בז' אדר ה'תק"ה החל לכהן כרב הקהילה בעיר קניגסברג [קלינינגרד] (רוסיה).

שקד על לימוד התורה כשהוא עטוף בטלית ועטור בתפילין, כל מחשבותיו ותנועותיו היו קודש לעבודת ה', כתב הגהות וחידושים על הש"ס ועל "שולחן ערוך" חלק "יורה דעה", ביאור על ספר משלי, על הרמב"ם, על הזוהר ועל תיקוני זוהר. כונה "בעל הפרדס" על שם ספרו, התכתב עם גדולי הרבנים בדורו והעניק הסכמות לספרים אחדים. במחלוקת שפרצה בשנת ה'תקי"א בין ר' יהונתן אייבשיץ (בעל "יערות דבש") לר' יעקב ישראל אשכנזי עמדין [יעב"ץ] (בעל "לחם שמים") יצא להגנת ר' יהונתן אייבשיץ. קיבל את הסכמתו של הגר"א [הגאון מווילנה] לספרו "הלכה אחרונה" ולסידור התפילה "אור השנים" שהן שתיים מתוך ארבע הסכמות שהעניק הגאון מווילנה לספרים! בשנת ה'תקט"ז ייסד את בית הכנסת הגדול והבטיח 'מי שיראה לכרוך הספרים שחיברתי ולא יניחם בביזיון חס ושלום יהיה מוכן ומזומן לחיי עולם הבא'.

לאחר שזוגתו (מרים) נפטרה בב' ניסן ה'תקכ"א ונטמנה בקלינינגרד נשא לאשה את אלמנת ר' שמואל אב"ד [אב בית דין] וונגרוב (פולין), בתו של ר' יהודה ליב מהעיירה סלוויטה (אוקראינה).

בכ"ו שבט ה'תקכ"ה נפטרה בתו (רבקה) ונטמנה בקלינינגרד [קניגסברג].

בג' אלול ה'תקכ"ו אמו נפטרה.

בא' אדר ראשון ה'תקל"ב נפטר בנו (ר' אברהם מאיר) בגיל 46.

בט"ז תשרי ה'תקל"ג נפטר אחיו (ר' צבי הירש).

ביום שלישי שנת ה'תקל"ה השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    אור השנים (ק)

•    דברי חידוד: חידושים על גפ"ת

•    הספדים

•    חבצלת השרון

•    חידושי הדינין

•    חילוקי דרבנן

•    חיבור הקטן (ק)

•    ילקוט שכר ועונש

•    יסוד: סוד טעמי המצוות

•    נהמת ארי

•    ספר הלכה אחרונה וקונטרס הראיות (ק)

•    פרדס (ק)

•    שם רמז ואין מספר: דרושים וחידושים [אבד]

•    תשובות מהרא"ל