המגיד מברודי - רבי שלמה קלוגר

תאריך הילולא: ל' סיון מקום קבורה: אוקראינה

אביו: ר' יהודה אהרן.

אשתו: מרת ליבא מאליא (בזיווג ראשון), פריידא (בזיווג שני).

בניו: מזיווג ראשון - חיים יהודה, ר' שמואל בנימין. מזיווג שני - ר' אברהם בנימין.

סבא: ר' יצחק אייזיק (מצד אביו), ר' יוסף אב"ד ביאלע (מצד אמו).

מורו: ר' מרדכי רבין.

מתלמידיו: ר' שלום הלוי רוזנפלד.

נולד בחודש חשון ה'תקמ"ו בקומרוב (פולין).

מילדותו ניכר בכשרונותיו המיוחדים, בגיל 6 כבר כתב חידושי תורה והתפרסם כילד פלא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 13 עבר ללמוד מספר ימים בישיבה של ר' מרדכי ראבין בזמושץ' אולם היות ואופן הלימוד בישיבה לא תאם את שכלו ותפיסתו המהירה עזב כעבור ימים אחדים ולמד בעצמו בבית המדרש של העיר. ידיד של אביו - ר' יוסף הוכגילרענטער (בעל "משנת חכמים") דאג לכל מחסורו על מנת לאפשר לו להמשיך לשקוד בלימוד התורה ובאותה עת החל ללמוד גם אצל ר' יעקב קרנץ [המגיד מדובנא]. במשך 18 שעות ביממה שקד על לימוד התורה, את חידושיו נהג לכתוב בשולי דפי הספרים בהם למד ונודע כבעל זיכרון מופלא הבקי בכל התלמוד הבבלי והפוסקים.

בגיל 15 התייתם מאמו וגם מורו נפטר. בגיל 17 נשא אישה, עבר לגור בעיירה ראווה בבית חותנו ונסמך על שולחנו. לאחר פטירת חותנו החל לעסוק במסחר וישב ללמוד בחנות אך היות ועסקיו לא שגשגו קיבל על עצמו בלית ברירה את עול הרבנות ובשנת ה'תקס"ט החל לכהן כראב"ד [ראש אב בית דין] בקולגוב/קולקוב.

בשנת ה'תק"ע נולד בנו הבכור (חיים יהודה) שהיה חולה וחלוש רוב ימיו ונפטר בצעירותו.

בשנת ה'תקע"ז עבר לכהן כרב בעיר יוזעפוף ובחודש תמוז ה'תק"ף החל לכהן כרב בעיר ברודי. נודע כאמיץ לב ובעל נחישות, שימש כדרשן וראש ישיבה, סייע לבני קהילתו והשיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו מארצות שונות. כתב 136 ספרים על התלמוד הבבלי, התנ"ך ופוסקים. ר' אפרים זלמן מרגליות נהג לשלוח אליו שאלות הלכתיות שהופנו אליו.

כל חצות לילה אמר תיקון חצות ולאחר מכן אמר בעל פה את כל חמשת ספרי תהילים. למד עד אור הבוקר ובסיום תפילת תפילת שחרית שב לביתו לאכול פת שחרית, כעבור רבע שעה ישב ללמוד עם תלמידיו ולאחר מכן השיב על מכתבי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוות תבל וכתב את ספרי חידושיו. עסק גם בטרדות הקהילה, אשר אנשיה התדפקו על דלתותיו מבוקר עד ערב וביקשו עזרה בהלכה ובעיצה טובה ועם כל זה מצא גם זמן להיות אפוטרופוס לעניים ואביונים.

בשנת ה'תקצ"א ביטל את החלטת ראשי הקהל לקבור את העניים בבגדיהם היות ולא היה ביכולתם לקנות תכריכים.

בשנת ה'תקצ"ח נפטרה זוגתו וכשנה לאחר פטירתהּ נשא לאישה את בתו של ר' אריה מרגליות מהעיר דובנא.

בשנת ה'תר"ג הגיע לעיר ברדיצ'ב לבקשת ראשי הקהילה שפנו אליו בבקשה לשפוט בינם לבין התומכים בשוחט שהתעורר חשש כי הוא מוכר טריפות. בהגיעו לברדיצ'ב תיקן תקנות לבית המטבחיים על פיהן נהגו בברדיצ'ב עד מלחמת העולם השנייה ולמרות שמייד ראה כי השוחט אינו פועל כשורה חש שיש בדבר סכנת נפשות לעצמו ולכן לא מיהר לקבוע פסק בעניין. היות ובעלי הזיכיון הלשינו שהוא רוצה לפגוע במיסים המגיעים לשלטונות, נמלט מהעיר באשמורת הבוקר ובחזרתו לברודי הוציא פסק דין חד משמעי כי על ראשי הקהילה בברדיצ'ב להדיח את השוחט ולמנות איש אחר תחתיו.

כאשר הוזמן בשנת ה'תר"ה לכהן כרב בעיר ברעזאן לא שעה להפצרות אנשי ברודי שניסו להניאו מכך . זמן קצר לאחר הגיעו לברעזאן חלה בטיפוס והרופאים נואשו מחייו, אולם כאשר החל להתאושש קיבל על עצמו כי אם יבריא ישוב לברודי. לאחר החלמתו שב לברודי שבינתיים הכתירה לעצמה רב חדש ובשנת ה'תרכ"ט השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

• אמרי שפר: על התורה (ק)

• אנשי שם (ק)

• האלף לך שלמה

• טוב טעם ודעת: שו"ת (ק1/ק2/ק3)

• נדרי זריזין: על מסכת נדרים (ק1/ק2)

• ספר החיים (ק)

• עבודת עבודה: על מסכת עבודה זרה (ק1/ק2)

דרכי גישה

ברודי.