fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' מרדכי.

אשתו: עזיזה.
בתו (היחידה): שמחה (בעלה ר' כמוס ראול שאואט).
סבא: ר' פראג'י (מצד אביו).
מוריו: ר' אהרון ג'רמון, ר' דוד כטורזה (בעל "עיני דוד" ו"תנובות שדי"), ר' ישועה אלמליח, המקובל רבי רפאל ג'אמי.
מתלמידיו: ר' בנימין כהן.

נולד בשנת ה'תרס"ט בכפר תסתור (תוניסיה) ונקרא פראג'י על שם סבו מצד אביו.
לאחר שסבו (ר' פראג'י) נפטר בהיותו בגיל 6 קיבל את כל ספריו והחל ללמוד אצל ר' ישועה אלמאליח. בגיל 9 התייתם מאמו ומגיל 17 נסע כל יום לתוניס על מנת לשקוד על לימוד התלמוד וההלכות אצל ראש רבני תוניס – ר' דוד כטורזה, את חכמת הדקדוק והעיבור אצל ר' אהרון ג'רמון ואת חכמת הנסתר אצל המקובל ר' רפאל ג'אמי.
בגיל 20 נשא לאישה את בתו של ראש הקהילה הגביר ר' יוסף לוי. התגורר בעיר חמאם אלליף (תוניסיה), ייסד ישיבה ושקד על לימוד התורה ללא דאגת פרנסה. לאחר שעבר לעיר סלימן (תוניסיה) הקים בבית המדרש של ר' אהרן פרתוך ישיבה גדולה – "ישיבת רבי פראג'י" והחל לכהן כרב הקהילה. מונה גם לרב הקהילה בעיר חמאם ליף (תוניסיה) ולאחר פטירת ר' חיים בלעיש בשנת ה'תש"ז נתבקש על ידי ראשי הקהילה להגיש את מועמדותו לכהן כרב ראשי אולם סרב בטענה כי אין לו זכות לשבת ולהורות כל זמן שמורו (ר' ישועה אלמליח) חי.
בחודש ניסן ה'תש"ח עלה לארץ ישראל. החליט לעסוק בחקלאות בגלל קדושת הארץ והתיישב בבאר יעקב, סירב להפצרות ידידיו לכהן כרב עיר על מנת שיתפרנס בכבוד ופעל להקמת בית כנסת ובית ספר. לאחר שר' יעקב עדס בחן את ידיעותיו בתורה העניק לו בגדים מכובדים ואת מצנפת החכמים על מנת שיחליף את בגדיו הפשוטים ויקבלוהו ברבנות הראשית בכבוד כראוי למעמדו. מונה על ידי הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל לדיין בעיר צפת, היות ובאותה תקופה כיהן ר' שמחה קפלן כרב העיר לא הסכים לקבל מינוי רשמי לרב ראשי אולם במציאות כיהן כרב יחד עמו. מונה לדיין בטבריה ובחיפה, חבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
נודע כבקי בשפות שונות – עברית, ערבית וצרפתית. מלבד פסקי הלכה שנצרכו למעשה לא כתב חידושי תורה מפאת ענוותנותו בנימוק שאם החידוש אמת מסתמא כבר נכתב ואם אינו אמת למה לו לכותבו. לאחר שישן בתחילת הלילה זוגתו העירה אותו טרם חצות ולאחר אמירת "תיקון חצות" שקד עד הבוקר על לימוד התורה והתפלל בבית כנסת "ויז'ניץ" לעולי אשכנז בעיר העתיקה. נהג למסור שיעורי תורה בישיבה ובבתי הכנסת ברחבי העיר צפת, התרחק מפוליטיקה ולאחר שמתפללי בית כנסת ויז'ניץ האשכנזים נפטרו והמתפללים הספרדים החליטו לשפצו קבע שלט בפתח בית הכנסת בו נכתב "בית כנסת ויז'ניץ – תוניס" כדי שיזכרו שבית הכנסת שייך גם להם.
בליל שלישי ערב ראש חודש תמוז ה'תשל"א נשק לכל בני ביתו, למחרת שב לביתו מתפילת שחרית הוריד את התפילין ונשאר בטלית, עלה למיטתו והשיב את נשמתו ליוצרה.
בהתאם לצוואתו הובל באלונקה של חבלים ובעת טבילת הטהרה סייע בראשו לתדהמת הנוכחים!
[על שמו הוקמו בירושלים מוסדות "ישועת ציון" בראשות נכדו הרה"ג יוסף שאואט שליט"א, טל/פקס-02-6500198 ניסים-054-8421509 / משה- 054-2462335]