אדמו"ר רבי אורי הכהן יאלעס מסאמבור

תאריך הילולא: א' אדר ב' מקום קבורה: אוקראינה

אביו: המקובל ר' אפרים צבי.
אשתו: הרבנית שרה יענטא.
בניו: ר' יהודה צבי מסאמבור, ר' נחום מחיראב ור' שלום מסטרי (בעל "שפתי שלום").
מוריו: ר' יוסף שאול נתנזון (בעל "שואל ומשיב"), אדמו"ר שר שלום רוקח מבעלזא.

נולד בכ"ד אייר ה'תקצ"ב בעיר לבוב (אוקראינה) ונקרא על שם השרף מסטרליסק [שהיה המורה של אביו].
בילדותו שקד על לימוד התורה יחד עם ר' יצחק שמעלקיס (בעל "בית יצחק") אצל ר' יוסף שאול נתנזון, כל יום התעמק במשך שעות בספר הט"ז [טורי זהב] והתפרסם כעילוי. למרות שמורו נמנה על מתנגדי החסידות החליט בשנת ה'תר"ט לעבור לבעלזא ובמשך כשנתיים למד את דרכי החסידות. בשנת ה'תר"י הוסמך להוראה ובתחילת שנת ה'תרי"א נשא לאישה את בתו של ר' שמשון טנא מקומרנא. עבר להתגורר בבית חותנו בעיר קומרנא ונסמך על שולחנו. לאחר שהתייעץ עם אדמו"ר שר שלום רוקח מבעלזא סרב להצעת מורו (ר' יוסף שאול נתנזון) לכהן כרב הקהילה בעיר סווירז' [במקום ר' דוד מאיר פדר בעל שו"ת הרד"ם] ולאחר פטירת חותנו התגורר בבית חייט מהעיירה ושקד יומם ולילה על לימוד התורה מתוך עוני ודוחק כלכלי. לפרנסתם זוגתו עסקה בתפירת שקים עבור אחד מבתי המסחר ובחורף ה'תרט"ו בעת שהובילה את השקים לבית המסחר מעדה וכתוצאה מנפילתה הפילה. כאשר חש לביתו לראות בשלום זוגתו ספג עלבונות מהנשים שטיפלו בה על שעול הפרנסה מוטל על אשתו האומללה ואילו הוא יושב כל ימיו בבית המדרש כבטלן. על כן יצא מביתו ונסע אל מורו (אדמו"ר שר שלום רוקח מבעלזא) לתנות את צערו, בהגיעו לעיר לבוב בשעת לילה מאוחרת עייף ורעב פגש באדם שהביאו לבית הכנסת והעניק לו מזון ואף הצילו ממכותיו של שמש בית הכנסת שסבר כי הינו גנב. כאשר הגיע לבעלזא אדמו"ר שר שלום רוקח גילה לו כי היה זה אליהו הנביא וברכו כי יושיע את ישראל וכל היוצא מפיו יתקיים.
לאחר פטירת אדמו"ר שר שלום רוקח מבעלזא בסוף שנת ה'תרט"ו החל להתקרב אל רבי אברהם מסטרעטין ובקיץ ה'תרכ"ד לאחר שקיבל את ברכתו לפעול ישועות לטובת עם ישראל החל לכהן כאדמו"ר. רבים נהרו לקבל את עצתו וברכתו ואת כל הכסף שקיבל חילק לעניים ולתלמידי חכמים. לאחר פטירת רבי אברהם מסטרעטין נהג להגיע לעיתים קרובות אל אדמו"ר רבי אברהם יעקב מסאדיגורא ועל פי עצתו עבר בשנת ה'תרל"ח לעיר סאמבור (אוקראינה). התפרסם כפועל ישועות, נודע באהבת ישראל גדולה וכאשר הגיעו אליו ידיעות הנוגעות לכלל ישראל נהג להתענות במשך כל היום. את דברי תורתו אמר בהתלהבות גדולה ולעיתים באמצע דבריו החל לספר סיפורים או לנגן ניגונים ועל ידי כך פעל ישועות. כל שבוע חילק צדקה באופן קבוע למאות משפחות ונהג לומר כי צדקה צריך לתת במסירות נפש. למד את כל הש"ס 7 פעמים ובאחרית ימיו כהה מאור עיניו ונעשה סגי נהור.
בעת שהיה מעוטף בטלית ואמר "קדושת כתר" בתפילת מוסף של שבת ראש חודש פרשת שקלים בשנת ה'תר"ע השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אמרות טהורות: מדברי תורתו

דרכי גישה

סאמבור