רבי סידי פרג' חלימי

תאריך הילולא: כ''ט אלול מקום קבורה: אלג'יריה

אביו: ר' אברהם ["סידי בהא"].
אמו: בנדקיה ["מה בנדקיה"].
אשתו: טפחה ["מה טפחה"].
בנו (היחיד): ר' אבנר שלום.
בנותיו: בלאנש, ג'ולי, ג'ורג'ט, מרים, סוזן, פאולין וצ'ורקיה.
אחיו: סידי חי.
אחיותיו: אסתר וקרלה.
סבא: סידי בנימין (מצד אביו), ר' שמעון זרביב (מצד אמו).
מתלמידיו: ר' יצחק זרביב.

נולד בה' חשון ה'תרל"ז בעיר קונסטנטין (אלג'יריה) למשפחת רבנים מצד אביו ואמו.
מילדותו שקד על לימוד התורה אולם בגיל 12 התייתם מאביו ונאלץ לעזור לאמו בפרנסת אחיו ושתי אחיותיו שסבלו מעוני, אף על פי כן לא זנח את לימוד התורה והיה בקי במקרא, בתלמוד הבבלי והירושלמי, באגדה ובהלכות ובגיל 18 מונה לדיין.
נשא לאישה את מרת טפחה למשפחת ביטון ונולדו להם שמונה ילדים.
בגיל 21 מונה לראש בית הדין ומגיל 24 החל לכהן כרב הראשי של קהילת היהודים בעיר קונסטנטין. על אף הקשיים הרבים שהיה עליו להתמודד עם חדירת השלטון הצרפתי ועמו התרבות המערבית עמד בתוקף על שמירת הדת, פסיקותיו ההלכתיות התקבלו ללא עוררין ואף מהעיר אלג'יר פנו אליו רבנים בשאלות הלכתיות סבוכות. בדרשותיו נהג להתמקד בעניין אחד על מנת שהקהל הרחב לא יאבד את ריכוז מחשבתו. סייע רבות למוסדות הקהילה השונים, נודע במסירותו לכל אנשי הקהילה והתפרסם בכל אלג'יריה, צרפת ומדינות נוספות בצפון אפריקה וכונה "באבא אלעזיז". סרב להצעה לכהן כרב הראשי של טוניסיה ואף אגודת הלוחמים המוסלמים בקשה ממנו לקבל עליו את נשיאות חברתם אולם לא ידוע אם קיבל את הצעתם. הוכתר על ידי ממשלת צרפת בתואר "אביר לגיון הכבוד" [שבדרך כלל ניתן ליחידי סגולה ששקדו על שלום הצבור] ועם זאת ניכר בענוותנותו.
לאחר שבתו מרים התגרשה ונפטרה בגיל צעיר אימץ את בנה [נכדו] – ג'ילבר מרדכי, שהתייתם מאמו בגיל 9.
ביום האחרון לשנת ה'תשי"ז השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אורות החיים
• יפאר ענווים
• לא אמות כי אחיה: על ההגדה (ק)

דרכי גישה

קונסטנטין.