רבי מולא אבא גול

תאריך הילולא: י''ז תמוז מקום קבורה: ישראל

אביו: מולא אפרים.
אמו: מרים.
אשתו: לאה.
בניו: ברוך, דוד, משה וצבי.
בנותיו: אסנת ושרה.
אחיו: שלום.
אחיותיו: אביגיל גרג'י, זלפה ויפה דודוב.
מורו: המקובל רבי יצחק אלפיה.

נולד בה' אייר ה'תרס"ח בעיר הראט (אפגניסטן).
שקד על לימוד תורת הנגלה והנסתר ולפרנסתו עסק במסחר. בשנת ה'תרצ"ז עלה עם זוגתו לארץ ישראל, בנה ברחוב צפניה שבירושלים בית גדול על מנת להשכיר את הדירות והתגורר בשכונת "בית ישראל" בסמוך לבית הכנסת "ישועה ורחמים". יומם ולילה שקד בבית הכנסת על לימוד תורת הנגלה והנסתר ולפרנסתו עסק בתפירת ילקוטים ומזוודות ומספר חודשים בשנה עסק גם באפיית מצה שמורה יבשה וטרייה והמשגיח היה הרב עובדיה יוסף.
נודע בבקיאותו בכל התורה וידע בעל פה את כל ספר הזוהר. ייסד בבית הכנסת "ישועה ורחמים" לימוד תהילים, פרשת שבוע לילדים וחוג ללימוד הזוהר הקדוש, דאג לקיום מניין ראשון ומניין צעירים ולקירוב צעירים ורחוקים לבית הכנסת. בתקופת שובבי"ם [שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים] יזם "תענית דיבור" וכן 40 ימי לימוד בירושלים ובתל אביב למען עם ישראל וחיילי צה"ל [צבא הגנה לישראל]. לאחר שחרור ירושלים נהג כל יום שישי ללמוד ב"כותל המערבי" ורבים עמדו בתור לקבל את ברכתו ועצתו. דאג לרכישת מקום קבורה בבית העלמין בהר הזיתים עבור נפטרים גלמודים, כאשר היה צורך גם חפר את הקבר ורחץ את הנפטר ואפילו כעבור שנים רבות זכר את יום הפטירה וארגן לימוד לעילוי הנשמות. יחד עם מורו (המקובל יצחק אלפיה) הקים חברה בשם "מזכה הרבים ומחזיקי הרבים" ואת כל פרטי החשבונות רשם בפנקס מיוחד. במשך 25 שנה שימש כמנהיג, נשיא ורב עדת יוצאי אפגניסטן אולם בצניעותו קרא לעצמו "משרת הציבור". קיבל בביתו את הציבור הרב שביקש את ברכתו אך מעולם לא קיבל תשלום אלא העניק מתנת כסף לכל מי שקיבל ברכה וטען שהברכה מצליחה עם מתנה. בשנים האחרונות לחייו ראה משימה גדולה להרבות את הילודה בעם ישראל ולכן נתן מתנה נאה לכל זוג שהתחתן בצרוף מגילת קלף ובו ברכות על-פי הזוהר הקדוש.
בשקידה רבה ליקט ושרטט עץ יוחסין של 13 דורות שנמשך כ – 300 שנה ובו מאות מבני משפחת גול.
למרות שסבל ממחלת האסטמה נהג כל שנה לתקוע בשופר עד שבשנת ה'תשנ"ב בליל שבת השיב את נשמתו ליוצרה.

המידע ותמונת הצדיק באדיבות בנו - צבי.

דרכי גישה

ירושלים: הר הזיתים.

גוש: אפגניסטן תת חלקה: א' שורה: 2 מספר: 19.