fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadik
אביו: ר' דוד.
אמו: מסעודה.
אשתו: אסתר.
בניו: ר' אליעזר מנצור (בעל "נוצר אדם"), מרדכי.
בתו: חנה (בעלה ר' ישראל שמואל ענתבי).
סבא: ר' גבריאל (מצד אביו), ר' אהרן הלוי שבות (מצד אמו).
מוריו: ר' אהרן הלוי שבות [סבו], ר' חיים שמואל הכהן קונוורטי ["הסניור"], ר' יהודה דאנון, ר' יוסף מלכא.
מתלמידיו: ר' יעקב חי זריהן (בעל "בכורי יעקב").
לאחר שר' גבריאל עלה מארם צובה [חלב] (סוריה) לארץ ישראל והתיישב בטבריה נפטר בנו הבכור (ר' חביב) ובנו הצעיר (ר' דוד) ייבם את אשת אחיו (מסעודה) אולם לאחר שהרתה אף הוא נפטר וכאשר נולד בשנת ה'תקצ"ז בטבריה בנם נקרא שמו – 'חביב דוד' על שם אביו וגם על שם הדוד, לסגולה הוסיפו לו את השם 'חיים'.
אמו גידלה אותו במסירות נפש וסבו (ר' אהרן הלוי שבות) לימד אותו תורה. בשנת ה'תרי"ז החל ללמוד בישיבת "בית יעקב" שייסד בטבריה הגביר ר' יצחק גוויטע מטריאסטה (איטליה). בשנת ה'תרכ"ה יצא יחד עם ר' אברהם צבאח לשליחות במרוקו מטעם כוללות טבריה ובחודש אייר ה'תרל"ג שוב הוטל עליו לצאת כשד"ר [שליח דרבנן] לארצות המגרב ובמסעו הגיע גם לגיברלטר.
נהג להתבודד במערת אליהו הנביא בחיפה, בכפר פקיעין, בשפרעם ובמקום ציונו של רבי מאיר בעל הנס ולשקוד על לימוד התורה. כתב את ספרו "תקפו של נס" לכבוד רבי מאיר בעל הנס וחיבר שירים שחלקם היו מושרים בעת ההילולא. נודע בבקיאותו בעשבי מרפא והתפרנס ממכירתם.
במשך כ – 30 שנה כיהן כראב"ד [ראש אב בית דין] בטבריה וניכר בבקיאותו בתורת הנגלה ובתורת הנסתר ובענוותנותו. אהב את האמת ונודע כבעל יראת שמים גדולה. כונה ח"ד [חביב דוד] בדורו, בפי ידידיו כונה רבי בכור סתהון ונהג לחתום על פסקי הדין – חד חס"ה [חביב דוד חיים סתהון]. כתב חידושים וביאורים על התורה והעניק הסכמה לספר "ארץ חיים" של קרוב משפחתו (ר' חיים סתהון).
בכ"ג תשרי ה'תרס"ג ברח עם בנו (מרדכי) מטבריה שהייתה נתונה בהסגר עקב מגיפת הכולרה, ישן במערות וביערות וניצל בנס משודדים שרצו להרוג אותם.
בשנת ה'תרס"ד עבר להתגורר בחיפה והחל לכהן כראש "ישיבת אליהו" על שם אליהו הנביא שייסד הגביר ר' אברהם אדרעי ממצרים.
בליל שני בחודש טבת שנת ה'תרס"ז השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• טל תורה
• כרסייא דאליהו (
ק)
• שמש ומגן (
ק)