אביו: ר' שלמה.
בניו: ר' יעקב יוסף ור' שלמה.
בתו: דבורה (בעלה ר' שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד ראמאן ובאר).
מוריו: ר' דובער [המגיד ממעזריטש], ר' יחיאל מיכל [המגיד מזלוטשוב], אדמו"ר רבי משולם פייבוש הלוי הלר מזברז' (בעל "יושר דברי אמת").
מתלמידיו: ר' חיים יצחק אייזיקסון.

לאחר שר' שלמה נדד במשך חודשים בכדי להגיע לאשת אחיו שנפטר ללא ילדים, קיים מצוות חליצה וסרב לקחת כסף עבור הוצאות הדרך בנימוק שאינו מתכוון למכור מצווה תמורת בצע כסף, נגלה אליו בחזרתו אליהו הנביא והבטיח לו כי בזכות מצווה זו יזכה לבן שיאיר את העולם בתורתו. כשנה לאחר מכן בשנת ה'תק"ל נולד בכפר סמוך לבוצ'אץ (אוקראינה) בנו - ר' חיים, צאצא לב"ח ולבעל 'חלקת מחוקק'.
בנעוריו למד עם ר' אברהם דוד (בעל "דעת קדושים"). כיהן כאב"ד במוהילוב ובקישינוב. במהלך כהונתו כרב בקריפטץ הוכיח רבות את תושביה ולאחר ריב שפרץ בינו ובין תושבי המקום נאלץ לעזוב בערב שבת וללכת לצ'רנוביץ שתושביה היו מאושרים לקבלו.
נלחם ב – 2 גזרות של הממשלה האוסטרית: 1. איסור תפילה בציבור 2. חינוך חובה בבתי ספר ממשלתיים, המשיך לקיים תפילה בציבור ואסר על הורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ממשלתיים. נתפס ע"י השלטונות אולם הצליח לברוח וציווה על שמשו להשתמש בשכר הדירה שיגבה מהדיירים בביתו להוצאות בית מדרשו ולשמור שבית המדרש לא ייסגר.
עבר לכהן כרב בבאטושן (רומניה) במשך כשלוש שנים ובשנת ה'תקע"ג הגיע לארץ ישראל התיישב בצפת והקדיש את זמנו ללימוד תורה, לתפילה ולהפצת תורת החסידות.
כונה "איש השבת", הסתפק במועט בששת ימי החול וחי בשמחה ועונג, אולם לא חסך מאומה לכבוד שבת. מיום רביעי החל להסתובב בשווקי העיר לחפש מעדנים לכבוד השבת ולא הסכים לאדם אחר לשאת עבורו את סלי הקניות. לאחר שטבל במקוה לכבוד שבת, קומתו הייתה גבוהה בכראש אחד ותואר גופו היה משתנה עד צאת השבת. גרס כי בהתאם לכתוב "ושמרו בני ישראל את השבת" יש לו דין של שומר החייב לעמוד על משמרתו ועל כן לא ישן כל השבת, התפלל את כל התפילות לפני התיבה וקרא בעצמו בתורה.
בשנת ה'תקע"ו השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• ארץ החיים: דרושים על הנ"ך וחידושי הלכות ואגדות על מסכת ברכות (ק1/ק2)
• באר מים חיים: על התורה בדרך הפרדס (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5)
• סידורו של שבת: על קדושת שבת (ק1/ק2)
• שער התפילה: על התפילה וכוונותיה (ק)