אביו: יעקב אבינו.
אמו: לאה.
אשתו: אתה.
בניו: גרשון, מררי וקהת.
אחיו: יוסף ובנימין (מרחל). ראובן, שמעון, יהודה, יששכר, זבולון (מאמו). דן ונפתלי (מבלהה). גד  ואשר (מזלפה).
אחותו: דינה (מלאה).
סבא: יצחק אבינו (מצד אביו), לבן (מצד אמו).
סבתא: רבקה (מצד אביו).

כל השבטים נולדו לאחר 7 חודשי הריון (פירוש מהרז"ו – בראשית רבה פ'/י') והבן השלישי של יעקב נולד בט"ז ניסן בפדן ארם (כיום טורקיה) "ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי-ילדתי לו שלשה בנים, על-כן קרא-שמו לוי" (בראשית כ"ט'/ל"ד), 'שלח הקדוש ברוך הוא גבריאל והביאו לפניו וקרא לו שם זה ונתן לו כ"ד (24) מתנות כהונה ועל שם שליווהו במתנות קראו לוי (רש"י – בראשית כ"ט'/ל"ד).
בגיל 13 "ויקחו שני-בני-יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על-העיר בטח, ויהרגו כל-זכר; ואת-חמור ואת-שכם בנו הרגו לפי-חרב, ויקחו את-דינה מבית שכם ויצאו" (בראשית ל"ד/כ"ה-כ"ו).
נשא שתי נשים, מאחת הוליד את קהת ומאחת הוליד את יוכבד (מדרש לק"ט שמות ו'/כ').
כאשר הגיעו למצרים ויוסף ציוה להביא אליו את בנימין "ויאמרו איש אל אחיו" (בראשית מ"ב/כ"א) שמעון ולוי שהיו אחים לעצה "ויפתח האחד [רש"י-הוא לוי שנשאר יחיד משמעון בן זוגו] את-שקו לתת מספוא לחמורו במלון, וירא את-כספו והנה-הוא בפי אמתחתו; ויאמר אל-אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי" (בראשית מ"ב/כ"ז-כ"ח).
ברדתו למצרים היה בגיל 45 (פרקי דרבי אליעזר מ"ח).
נפטר במצרים בגיל 137 (ילקוט שמעוני שמות קס"ב) בשנת ב'של"ב. הועלה לארץ ישראל ביציאת בני ישראל ממצרים ונקבר בעיר מצדה אשר ניתנה לבני שמעון לנחלה ומגרש העיר לבני לוי (ספר הישר סוף יהושע).