fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd

אביו: ר' אליעזר וואנפריד.

אמו: מרת הינדל.

אשתו: מרת הינדל (בזיווג ראשון), מרת ברכה (בזיווג שני).

בניו: ר' גרשון, ר' יוסף, ר' מרדכי, ר' משה ור' שמואל מאיר (בעל "שם משמואל").

בנותיו: מרת הינדל (בעלה בזיווג ראשון – ר' שמעון סגל שפיצר ובזיווג שני – ר' דוד פרידמן) ומרת רבקה (בעלה ר' שמעון חיים סג"ל פעלנער).

סבא: ר' שמואל (מצד אביו).

מורו: ר' משה סופר [החת"ם סופר].

מתלמידיו: ר' אהרן חיים שיק, ר' משה גרינוולד (בעל "ערוגת הבושם"), ר' דוד לעבלוביטש (בעל "דיבובי חן").

נולד ביום שבת ל' אב ה'תקנ"ה בעיר פרוסטיץ (מוראביה). סבתו מצד אביו הייתה מצאצאיו של ר' שמשון ורטהיימר ["השר מווינה"].

למד אצל דודו (ר' משה כץ וואנפריד) בפרוסטיץ ובבחרותו נסע ללמוד בפרשבורג. במשך כ – 10 שנים שקד על לימוד התורה בישיבת ר' משה סופר ואף זכה לשמש אותו. נשא לאישה את בתו של ר' יששכר בער פרנק הלוי סגל, התגורר בפרשבורג ולפי דרישת ר' משה סופר חותנו דאג לפרנסתו על מנת לאפשר לו לשקוד על לימוד התורה.

כעבור שנים אחדות זוגתו (מרת הינדל) נפטרה וחותנו הציע לו לשאת לאישה את אחותה (מרת ברכה). לאחר נישואיו מספר קהילות הציעו לו משרת רבנות אולם הוא סירב לכולן עקב רצונו להישאר במחיצת רבו, עמו למד גם את תורת הנסתר ואף שהה עמו ברגעיו האחרונים טרם פטירתו.

למרות שטרם הייתה לו סמיכה לרבנות החל בשנת ה'תקצ"ד לכהן כרב בקהילת רגינדורף [הסמוכה לפרשבורג]. בחודש כסלו שנת ה'תקצ"ה קיבל מרבו (בעל "החתם סופר") סמיכה לרבנות ובגוף הסמיכה נכתב שהוא ניהו רב אב-בית-דין בקהילת קודש רגינדורף.

בשנת ה'ת"ר החל לכהן כרב קהילת צעהלים [דויטשקרויץ] (אז הונגריה כיום אוסטריה). פעל רבות לחיזוק ענייני היהדות ולטובת ענייני הדת בכלל המדינה. השתתף במשלחות רבנים שביקרו בארמון הקיסר [פראנץ-יוזף] בוינה (אוסטריה) והצליח להשפיע על הקיסר לבטל את הגזירה שהוציא משרד החינוך בהשפעת המתבוללים, לאסור על הילדים היהודים לשבת בכיסוי ראש בבית הספר.

מונה ליושב ראש אסיפת הרבנים החרדים הראשונה שהתקיימה בחודש אב שנת ה'תר"ל בבודפסט (הונגריה).

בכ"ט אב ה'תרל"ה נפטר בנו (ר' שמואל מאיר).

בגיל 93 הוזמן לארמון הקיסר באוסטריה שהשתומם על רעננותו השכלית על אף זקנותו. לשאלת הקיסר לשלומו ולמצב בריאותו השיב 'שמן כבר אין בנר אבל הפתילה עדיין דולקת'. הקיסר התפעל מאד מהגדרה פקחית וקולעת זו, צווה על צלם החצר לצלם את הרב, בשולי התמונה לרשום את אמרתו ולתלות את התמונה בארמון בין תמונות האישים המפורסמים.

בשנת ה'תרנ"א לאחר כ- 50 שנות כהונה בקהילת צעהלים השיב את נשמתו ליוצרה.

הותיר אחריו כתבים מרובים אולם רובם אבדו.

מספריו:

•    תולדות וחידושי רבי מנחם כץ פרוסטיץ