המקובל רבי נסים פרץ

תאריך הילולא: כ''ח שבט מקום קבורה: ישראל

אביו: ר' מימון.
אמו: סוליקה.
אשתו: הרבנית רחל.
בניו: ר' אברהם ישעיהו, ר' משה חיים ור' שלום.
סבא: ר' מסעוד.
מורו: המקובל מרדכי שרעבי.

נולד בחודש תשרי שנת ה'תש"ז בעיירה דאטץ [סמוכה למרקש] (מרוקו).
בגיל 5 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר במעברת ירוחם. לאחר שנחטף על ידי מסתננים מהגבול המצרי ובחסדי ה' הצליחו החיילים ללכוד את המסתננים ולשחרר את הילדים ללא פגע החליט אביו לעבור למעברה בגן יבנה.
עד לפתיחת בית ספר ליוצאי מרוקו למד אצל ה"מורי" התימני ולאחר מכן עבר לבית הספר התורני "שערי שלום" במסמייה, בתשוקתו הגדולה לשקוד על לימוד התורה עבר לישיבה לצעירים "נחלת ראובן" בפתח תקוה, המשיך לישיבה התיכונית "אוצר התלמוד" ושימש גן כמגיד שיעור. על פי הצעת הסטייפלר עבר לישיבת "כנסת ישראל חברון" בירושלים. כל ליל שישי למד בבית כנסת של חכמי בבל "שושנים לדוד" בשכונת בית ישראל.
לאחר נישואיו למד בכולל בבני ברק, לאחר שר' חזקיה מרדכי בן-שמעון העניק לו את הספר 'שומר אמונים הקדמון' [לרבי יוסף אירגאס] החל ללמוד עמו את תורת הקבלה ולאחר מכן הצטרף לשיעוריו של המקובל רבי מרדכי שרעבי.
בשנת ה'תשמ"ב ייסד את מוסדות "בית א-ל" בבני ברק הכוללים: בית מדרש, בית כנסת, ישיבה קטנה "מסילת ישרים רמ"ח לוצאטו", כולל אברכים, תלמוד תורה "תורת ישעיהו" וכולל חצות בו שוקדים מחצות הלילה עד הנץ החמה על לימוד תורת הקבלה.
בשנת ה'תשס"ב חלה המחלה ממאירה ולאחר טיפולים רפואיים שעבר בחו"ל הבריא, אולם בשנת ה'תשע"א שוב התגלתה המחלה הממאירה. למרות הסבל והקושי המשיך בהפצת התורה ובמסירת שיעורי תורה לציבור בערים שונות ברחבי הארץ וביום שלישי שנת ה'תשע"ב טרם עלות השחר השיב את נשמתו ליוצרה.

תמונת הצדיק באדיבות מוסדות בית א-ל

דרכי גישה

בני ברק: בית החיים ויז'ניץ ברחוב חזון אי"ש.
חלקת בית א-ל.