fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' חיים דוב.
אמו: מרת פרדיל גיננדיל.
אשתו: מרת מרים ביילא.
בניו: ר' יונה, יעקב יוסף, נחום, צבי יהודה.
בנותיו: אסתר (בעלה ר' שלמה זאב צווייגענהאפט), רחל ושרה.
אחיו: אברהם נחום.
סבא: ר' שלמה (מצד אביו), שוייצר (מצד אמו).
סבתא: אסתר (מצד אביו).
מוריו: ר' אפרים צבי איינהורן, ר' יעקב יוסף רבינוביץ.
לאחר שהאדמו"ר רבי חיים (בעל "הדברי חיים") מצאנז הרגיע את הנגיד שוייצר והבטיח לו שבתו [פרדיל גיננדיל] תתחתן וייוולד לה בן תלמיד חכם גדול, נולד ביום שבת כ"ה אב ה'תרמ"ד בצ'לאדז (פולין) "הגאון מסוסנוביץ" שנקרא על-שם הסבא (מצד אביו).
בילדותו היה שובב אולם ניכר כי הינו ירא שמים ופיקח. בגיל 11 החליט אביו לשלוח אותו ללמוד בישיבה באמסטוב. בקיץ ה'תרנ"ז עבר ללמוד בברזעזניצה עם בנו של האדמו"ר מראדומסק (ר' יעקב יוסף רבינוביץ), המשיך עמו לקלאבוצק למשך שנה נוספת וחזר לישיבת אמסטוב, בחורף ה'תרס"א עבר לישיבה של האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין (בעל "אבני נזר") וכעבור כחצי שנה חזר לצ'לאדז.
בט' אלול ה'תרס"ב נשא לאישה את בתו של ר' אפרים מרדכי צוויגענהאפט מסוסנוביץ ובגיל 21 החל לכהן כרב הקהילה בצ'לאדז.
יומם ולילה שקד על לימוד התורה מתוך הדחק ולא הלך ד' אמות בלא תורה, התפלל בדביקות, ערך סיגופים, נזהר מאוד שלא לכעוס על שום אדם והקפיד לא לדבר שקר, מעולם לא ישן במהלך היום מלבד בשבת והתפרסם כקדוש ובעל מופתים.
נאלץ להפסיק את עבודת השוחט הישיש עקב רעידות בידיו ולאחר שהשוחט ואשתו הגיעו לביתו בטענה כי הפרוטה כלתה מכיסם עד שהגיעו לחיי עוני ומחסור, ר' שלמה שטענצל עודדם, מכר לבן דודו (ר' אריה-צבי פרומר) את הרבנות תמורת סכום כסף גדול, מסר לשוחט ואשתו את כל הכסף שקיבל על מנת שיוכלו לכלכל את עצמם עד יומם האחרון וכעבור ימים אחדים עזב את העיר צ'לאדז.
בשנת ה'תרס"ט הגיע לסוסנוביץ ומונה לראש ישיבת "יגדיל תורה". נהג לומר קודם לימוד השיעור מילתא דבדיחותא, פרסם חידושי תורה בכתבי עת "הפרדס", שקד על לימוד התורה ורכש ספרי קודש שונים.
החל לכהן כדיין ולמרות שהשתכר סכום קטן מאד עד שלעיתים לא היה לו מה לאכול, קמו מתנגדים מעסקני הקהילה שסירבו להגדיל את משכורתו.
בגיל 34 חלה ונסע למעיין המרפא שצ'אבניץ. אביו טיפל בו אולם ביום ראשון שנת ה'תרע"ט השיב את נשמתו ליוצרה.
לאחר פטירתו מצאו ילדיו פנקס בו תיעד את המעשרות שהוא אמור לשלם גם בעיתים שלא היה לו מה לאכול וכן יומן בו כתב כל לילה מאז נישואיו איך עבר עליו היום במחשבה, דיבור ומעשה ותמיד סיים את כתיבתו במילים "השי"ת יכפר בעדי".
מספריו:
• בית שלמה (ק)
• קהלת שלמה (ק)