אביו: ר' מרדכי.

נולד בשנת ה'רי"א לערך באביניון (צרפת).
בגיל צעיר עבר להתגורר במנטובה (איטליה) ובשנת ה'רל"ג עבר לפררה (איטליה).
התווכח עם ראשי הכנסיה הנוצרים ושלל את טענותיהם נגד היהדות, סבר כי בתקופתו עדיין לא הגיע זמן הגאולה ועל כן התנגד למשיחי השקר מתקופתו והזהיר את היהודים מפניהם.
שקד על לימוד התורה והיה בקי גם בתורת הנסתר אולם התנגד ללימוד הקבלה ברבים. עסק בהוראה, ברפואה ובהעתקת ספרים. כתב את הספר העברי הראשון בגיאוגרפיה בו התפרסם לראשונה על גילוי יבשת אמריקה, מפתח למורה נבוכים ופירושים לספר איוב, קהלת ולמסכת אבות.
סבר כי טרם לימוד התלמוד הבבלי יש ללמד את הילדים את החומש וכי דיבורי האדם ועצותיו נובעים מנפשו על כן אם נפשו מטוהרת גם דיבוריו טהורים ועצתו נכונה.
מספריו:
• אגרת ארחות עולם (ק)
• ביאור לקהלת (ק)
• מגן אברהם
• פרחי שושנים: על התורה