אביו: ר' דוד יהודה ליב [בעל "שבילי דוד"].
אמו: שפרה ליבא.
אשתו: שרה.
בניו: ר' אהרן, ר' דוד יהודה לייב, ר' משה צבי.
סבא: ר' אהרן לייפניק (מצד אביו).
מוריו: ר' אברהם שמואל בנימין סופר [בעל "הכתב סופר"], ר' חיים סופר (בעל "דברי שערי חיים").

נולד בשנת ה'תרי"ז בזנטא. בשנת ה'תרי"ט עלה עם משפחתו לירושלים (ישראל) ובגיל 11 עבר עם הוריו להתגורר בוויצן (הונגריה). למד בישיבה שייסד אביו, הוסמך לרבנות ולאחר נישואיו עסק במסחר בדים במשך שנים אחדות. בכל יום נפגשו בחנותו תלמידי חכמים ועסקו בלימוד הלכות ולאחר פטירת אביו בי"ד ניסן ה'תרמ"ד מילא את מקומו כאב"ד ורב הקהילה בוויצן.
מיעט לדבר, שקד על לימוד התורה ולכל מקום הלך עם גמרא על מנת לנצל כל רגע ללימוד, התייחס בכבוד ובסובלנות לכולם, התפרסם כאחד משלושת גדולי רבני הונגריה אשר כונו "גדולי הסגול" והופנו אליו שאלות הלכתיות מסובכות.
נמנה על ראשי המדברים בלשכה המרכזית האורטודוקסית בבודפסט (הונגריה). בתקופת מלחמת העולם הראשונה פנה יחד עם הרב של בודפסט לכל רבני הונגריה להורות לכל יהודי היוצא למלחמה לתת גט לאשתו על תנאי על מנת שלא תתעגן אם לא ישוב משדה הקרב.
השיא את בתו לאישה לר' חיים אהרן דוד דייטש (בעל "תבואת גורן") וכלכל אותם בביתו כ - 7 שנים.
עמד בראש הישיבה שייסד אביו ובפילפולים שנהג לומר בעת שלימד ניכר בבקיאותו המופלאה בתורת הנגלה והנסתר, כיבד ודאג לתלמידיו. נהג לפי מנהגי אשכנז אולם לעת זקנה התקרב לחסידות, היה מופרש מענייני העולם הזה ואפילו את רחובות העיר בה התגורר בקושי הכיר, לעיתים מרוב שקידתו והתעמקותו בלימוד בשעות הלילה לא הרגיש שלא אכל את סעודת הערב שהוגשה לו ותלמידיו היו צריכים להודיע לו כי הגיע זמן תפילת שחרית, הקפיד להתפלל מתוך הסידור, לאחר תפילת שחרית למד כשהוא עטוף בטלית ותפילין, בשבתות וחגים שימש כחזן.
בשנת ה'תר"ץ השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• מעשי למלך: על הרמב"ם (ק1/ק2)