לאחר שבנו של ר' דובער נפטר ניחם אותו אדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי
(בעל ה"תניא") כי ייוולד לבתו בן שיאיר את עיני ישראל ובחודש אדר שנת ה'תק"ץ נולד נכדו בעיירה ליאדי (רוסיה) ונקרא על שם מייסד חסידות חב"ד
[אדמו"ר הזקן].
עד גיל 3 היה אילם ולפתע החל לדבר וידע בעל פה חומש עם פירוש רש"י
[רבי שלמה ירחי] ואונקלוס. בגיל 5 כבר ידע בעל פה מסכתות שלמות ובגיל 11 ביקשו אדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש
(בעל ה"צמח צדק") שיחווה דעתו על שאלות בנושא עגונות וברך אותו שלא יצטרך לחפש את המקורות בספרים וימצא את מבוקשו מייד.
התפרסם כעילוי ובעל זיכרון מופלא ומידי חודש נהג לחזור בעל פה על ספר מהאחרונים. נסע ללמוד אצל ר' אליהו יוסף מדריבין ולאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, התגורר בבית חותנו ושקד על לימוד התורה אולם בשריפה שהשתוללה בעיר איבד את כל רכושו ועל כן נאלץ בשנת ה'תרט"ו להסכים לכהן כרב הקהילה בפלוצק (בלארוס).
בשנת ה'תרכ"ח מונה כרב ואב"ד
[אב בית דין] הקהילה בלובלין. מידי יום שקד על לימוד תורת החסידות יחד עם ר' צדוק הכהן מלובלין, השיב לשאלות שהופנו אליו מכל העולם וכונה 'הגאון מלובלין'. יחד עם ר' הלל הלוי מפאריטש, ר' יצחק אייזיק מהומיל ור' יצחק אייזיק מוויטבסק העניק סמיכה לאדמו"ר רבי שמואל שניאורסאהן מליובאוויטש
[המהר"ש] בהלכות איסור והיתר ואדמו"ר המהר"ש העיד שלא קיים אצלו המושג שכחה.
על אף התנגדות אנשי קהילתו עלה בקיץ שנת ה'תרנ"ב לארץ ישראל והתיישב בירושלים. זוגתו נפטרה ובזיווג שני נשא לאישה את מרת יוכבד. ייסד את בית הדין של כוללות החסידים, עמד בראש בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים אך לא רצה לכהן במשרה רבנית. נהג לקבל 'פתקאות' לברכה וידוע היה שאם מייד לאחר הקריאה הביט בפניו של מוסר הפתקא זהו סימן טוב אולם אם מייד הניח את הפתקא על השולחן אין זה סימן טוב. התפרסם כפועל ישועות אך לא הסכים לקבל נשים אלא רק לשאלות הלכתיות, יומם ולילה שקד על לימוד התורה, כל יום נהג ללמוד 18 פרקי משניות ולזמן קצר כיהן כרב הקהילה החסידית בירושלים. לא הסכים שיבואו אליו אורחים בליל הסדר היות ואליהו הנביא היה מגיע אליו.
לעת זקנתו חלה ובחודש אדר שנת ה'תרס"ב אמר למקורביו 'לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה'. הסביר שאדמו"ר בעל ה"צמח צדק" הורה ללמוד 18 פרקי משניות כדי שאם ימותו בשבת ויצטרכו להיות מונחים כך כל השבת יהיה מה לחשוב...
בשבת חלה בקדחת, ביום שני נראו בו סימנים לדלקת ריאות ובליל שבת כאשר השיב את נשמתו ליוצרה פרצה בירושלים סערת ברקים ורעמים
.
מספריו:
• דלתי רש"ז
• תורת חסד: שו"ת (ק1/ק2)