fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביה: ר' שמואל רייך.
בעלה: ר' יהודה ליווא [המהר"ל מפראג].
בנה (היחיד): ר' בצלאל.
בנותיה: גיטל, טילה, לאה (בעלה ר' יצחק כ"ץ), פייגל, ריאלינה ורייכל.
אחיה (החורג): ר' יצחק חיות.
סבא: ר' יעקב (מצד אביה).
נולדה בשנת ה'רע"ז בפראג (צ'כיה) למשפחה אשר נודעה בעושרה ובקשריה עם ראשי השלטון.
הייתה בקיאה במספר שפות, ובנוסף ללימוד חומש עם רש"י ומדרשי חז"ל רכשה השכלה כללית ונודעה ביופיה.
אביה ביקש להשיא אותה לר' יהודה ליווא והבטיח לשאת בכל הוצאות הנישואין ולפרנס את הזוג על מנת שר' יהודה ליווא ימשיך לשקוד על לימוד התורה. כאשר נפגשה עמו ושמעה על גדלותו בתורה החלה ללמוד גמרא יחד עם רב על מנת שלא תבוש בפניו. אולם לאחר שאביה איבד את כל עושרו בפרעות שהתחוללו בפראג ולא התאפשר לו לקיים את התחייבויותיו בעת האירוסין, החליטה להמתין ורק בשנת ה'ש"ה נערכו הנישואים.
עסקה במסחר בהצלחה רבה, למדה שיעורים קבועים בגמרא ובחקירה יחד עם בעלה וכעבור זמן קצר הפליאה אותו בקושיותיה וברעיונותיה.
בשנת ה'שי"ג התגוררו בעיר ניקלשבורג על פי הזמנת הקהילה היהודית ומינוי בעלה לרב הכולל ואב בית הדין לכל מדינת מאהרין. במשך 20 שנות כהונתו בניקלשבורג נולדו שש בנותיהם ובנם היחיד, ערכה והגיהה את כתבי ידו, סייעה בהדפסת ספריו ועסקה בענייני צדקה וגמילות חסדים.
בשנת השל"ג שבו לפראג, למרות שבעלה לא נשא משרה רבנית הופנו אליו שאלות בהלכה ובחידושי תורה מארצות שונות, לאחר שהמהר"ל רשם את תשובותיו בקיצור ובמהירות על גבי פיסות נייר מפאת קוצר הזמן, העתיקה תוך שהיא מנסחת ומסגננת מחדש את תשובותיו.
בשנת ה'שמ"ג נאלצה עפ"י החלטת המהר"ל לעזוב עמו את פראג ובמשך כ – 4 שנים התגוררו בפוזנן (פולין) על אף הקושי שהיה לה מהריחוק ממשפחתה ומהמכרים. בשנת ה'שמ"ח כאשר החליט אחיה החורג לעזוב את הרבנות בפראג העתירה על בעלה לשוב לעיר מולדתה. אולם בשנת ה'שנ"ב שוב עברה להתגורר עמו בפוזנן (פולין) עקב מינויו כאב"ד, ראש ישיבה ורב ראשי לכל גלילות פולין.
בשנת ה'שנ"ז חזרה עם בעלה להתגורר בפראג.
על אף שהמהר"ל ביקש ש'יוסלה' [הגולם] לא ישרת בענייני הבית, באחד מערבי ראש השנה שלחה אותו עם שק בידו להביא דגים מנהר המולדבה. השעות חלפו וכאשר הבחינה כי 'יוסלה' טרם שב חששה לגורלו עקב הסערה שהתחוללה וביקשה שמישהו ירוץ אל הנהר לחפש אותו. 'יוסלה' נאבק במים הגועשים והצליח למלא רק חצי שק בדגים, אולם כאשר שמע שהרבנית מבקשת שישוב רוקן את השק לתוך הנהר וחזר לבית.
כשמונה חודשים לאחר פטירת המהר"ל, ביום רביעי שנת ה'ש''ע השיבה את נשמתה ליוצרה.