אביו: ר' שלמה.
בניו: ר' וולף, ר' יהודה לייב.
מוריו: ר' יעקב מליסא ור' עקיבא אייגר.

נולד בח' ניסן ה'תקנ"ה בליסא (פולין). לאחר שסיים את לימודיו בליסא נסע ללמוד בפוזנן (פולין) ובנוסף ללימוד קבלה רכש השכלה גם בפילוסופיה.
לאחר נישואיו התגורר בעיר טורון (פולין), נסמך על שולחן חותנו ושקד על לימוד התורה. בשנת ה'תקפ"ד מונה לרב ודיין בעיר טורון ובמשך 40 שנות כהונתו כרב הקהילה לא הסכים לקבל משכורת ואשתו ניהלה חנות קטנה לפרנסתם.
נודע בטוב ליבו, סייע לעניים, דאג להשיא יתומים ויהודים ממקומות שונים הגיעו לביתו לבקש את עזרתו.
נאבק בתנועה הרפורמית ופעל רבות למען ישוב ארץ ישראל. טען שגאולת עם ישראל לא תתרחש באופן ניסי בלבד אלא יש לפעול לישוב ארץ ישראל על מנת להחיש את הגאולה אשר תחל על ידי התעוררות רוח נדיבים ורצון המלכויות לקבץ פזורי ישראל לארץ הקודש. בשנת ה'תקצ"ו ביקש מאנשל מאיר רוטשילד לסייע ברכישת ארץ ישראל מהפחה המצרי ובשנת ה'תקצ"ט ביקש גם ממשה מונטיפיורי לסייע באותו עניין. כתב למורו (ר' עקיבא איגר) ולרבנים נוספים כי יש לחדש את עבודת הקורבנות בהר הבית. בשנת ה'תר"ך כינס בטורון ועידה למען ישוב ארץ ישראל ובעקבותיה הוקם ארגון 'חברה ליישוב ארץ ישראל' בפרנקפורט שפעל למימוש ההתיישבות בארץ ישראל.
בשנת ה'תרכ"א עמד יחד עם בנו (ר' יהודה לייב) בראש הוועד בטורון שאסף כספים לבניין בתי מחסה עבור עניי ירושלים. נדד בארצות אירופה על מנת לעודד רבנים נוספים לתמוך ברעיונותיו והשפיע על חברת 'כל ישראל חברים' לפתח את החקלאות בארץ ישראל ולייסד את בית הספר החקלאי 'מקווה ישראל'.
שאף לעלות לארץ ישראל ובשנת ה'תרל"ב כתב למיודעיו על עלייתו הקרובה לארץ ישראל ורצונו להתגורר בירושלים אולם כאשר נודע לו על מאסר בנו (ר' וולף) שנשלח בציוויו לארץ ישראל בכדי לקדם את רעיונותיו, נחלש מאוד מרוב צער והוזהר על ידי רופאיו כי טלטולי הדרך יהוו סכנה עבורו.
בשנת ה'תרל"ה השיב את נשמתו ליוצרה ועל שמו נקרא קיבוץ 'טירת צבי'.
מספריו:
• אבן בוחן (ק)
• אמונה ישרה (ק1/ק2/ק3)
• דרישת ציון (ק)
• יציאת מצרים: על ההגדה (ק)
• מאזנים למשפט: על חושן משפט (ק1/ק2)
• ספר הברית: על התורה
• שלום ירושלים (ק)