fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: אדמו"ר רבי יחיאל מיכל מזוועהיל.
אמו: מרת דבורה.
בניו: רבי מיכל, אדמו"ר רבי שלמה מזוועהיל.
בתו: בת ציון (בעלה אדמו"ר רבי אברהם שמואל הלוי מברזנה).
סבא: אדמו"ר רבי משה מזוועהיל (מצד אביו), ר' ישראל חיים מלודמיר (מצד אמו).
נולד בשנת ה'תקפ"ו. נודע כגאון בתורה, בעל רוח הקודש הפועל ישועות, פיקח ובעל כושר ריכוז מופלא אולם מרוב צניעותו היה נדיר לראות ספר בידיו ובמשך שעות ארוכות למד ללא ספר המונח לפניו ורק לעיתים ניגש תוך כדי הלימוד להביט בספר כלשהו ומייד החזירו למקומו.
מיעט באכילה ובדיבור, למד תורה עם דמות מיסתורית שהגיע לביתו מידי מספר חודשים, למרות טענת אביו כי אין זו דרך חסידות זווהיל ערך תעניות וסיגופים ובסיום תענית אכל באיטיות דגים קטנים שיש בהם עצמות מרובים.
לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר השלישי לחסידות זוועהיל בשנת ה'תרט"ז. בנה בביתו בית כנסת בו התפלל בשבתות וחגים אולם בימים הנוראים התפלל בבית הכנסת המרכזי. למרות דבקותו בעבודת ה' ופרישותו מענייני העולם דאג לאנשי קהילתו, השפיע על עשירי העיר לסייע לנזקקים ובדרכי נועם החזיר למוטב פורקי עול מצוות.
נהג ליטול את ידיו במים רבים מתוך כוסות טבולות היות והקפיד לא ליטול מכלים שמחוברים אליהם ידיות, ברך את ברכת הלבנה מבלי לבדוק אם נראית וגם בחודשי החורף מייד כאשר יצא לברך השמיים התבהרו, קיבל את השבת והחגים כאשר השמש הגיע לסימן שהיה בביתו. מאס בכסף ואת כל הכסף לפדיון שקיבל עם 'קוויטל' חילק לצדקה, נודע בטוב ליבו ובאהבתו הגדולה לכל יהודי ובמיוחד לילדים וכאשר נודע לו על 'מלמד' המתנהג ביד קשה כלפי הילדים נזף בו או שייעץ להורים לשלוח את הילד למלמד אחר.
רוב ילדיו מבין 21 בניו ובנותיו נפטרו בחייו.
בערב סוכות שנת ה'תרס"א קיבל את השבת מוקדם כהרגלו והשיב את נשמתו ליוצרה.