אביו: ר' יהודה.בניו: ר' אברהם, ר' יחייא ור' מנצור.
לאחר שמשפחתו עלתה מפאס (מרוקו) לארץ ישראל נולד בירושלים. כתב פיוטים, נודע בגאונותו בתורה, במידותיו הנעלות ובענוותנותו ולמרות שלא השתייך למשפחות המיוחסות מצאצאי הנשיאים, כונה בתואר 'גאון' ומונה לראש הישיבה בירושלים ורב הישוב היהודי בארץ ישראל בשנת ד'תשפ"ה.התחבב גם על הקראים והתידד עם נשיא הקראים ומנהיגי הערבים. הסתפק במועט והתרחק מהמחלוקות, השתדל לסייע לישוב היהודי ולשם כך נסע למצרים ונפגש עם ראשי קהילות היהודים בקהיר.בעת המגיפה שהשתוללה בירושלים עבר לרמלה.כאשר ר' נתן בן אברהם נטל את משרת אב הישיבה, הכריז על עצמו כראש הישיבה ובעל התואר 'גאון' העביר שליט מצרים מסר למושל ברמלה לתמוך בר' שלמה ולהשאיר אותו בתפקידו.בשנת ד'תתי"א השיב את נשמתו ליוצרה.