אביו: ר' תימא.

תנא אשר לא נודע זמנו.
היה בקי במשניות רבות 'אלו בעלי משנה כגון רבי יהודה בן תימא וחביריו' (תלמוד בבלי חגיגה י"ד/א').
ישנה דעה כי הוא רבי יהודה בן דמא הנמנה על עשרה הרוגי מלכות אשר נהרג בערב חג שבועות.
הואיל ונפטר מבלי להשאיר אחריו זרע בר קיימא שיאמר קדיש תיקנו לומר בתפילת שחרית את המשנה "יהודה בן תימא אומר: הווי עז כנמר וקל כנשר..." בשמו ומייד אחריה קדיש, לעשות לו זכר.
'אמר רבי יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר' (תלמוד בבלי גיטין פ"ד/א').
'יהודה בן תימא אומר: הווי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים. הוא היה אומר: עז פנים לגהינום ובושת פנים לגן-עדן. יהי רצון מלפניך, ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו, שייבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך' (פרקי אבות ה' משנה כ').