אביו: ר' שמעון.
אשתו: רחל.
בניו: אדמו"ר רבי יעקב דוד [הראשון] מאמשינוב, אדמו"ר רבי מנחם מנדל מוורקא.
בנותיו: בלומה (בעלה בזיווג ראשון – ר' אברהם מאיר מושקט מביאלוברזיג, בעלה בזיווג שני – ר' זלמן קליין משעפס, בעלה בזיווג שלישי – ר' שרגא פייביש ליבראך), דבורה (בעלה ר' אהרן הכהן זקהיים מנדרזין), הרבנית ציפורה (בעלה בזיווג שני – ר' צבי הירש מרדכי בונהרדט), שרה חוה (בעלה ר' ישראל צבי).
מוריו: אדמו"ר רבי דוידל בידרמן מלעלוב, ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ [החוזה מלובלין], ר' שמחה בונם מפשיסחה.
מתלמידיו: אדמו"ר רבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר, ר' יעקב אריה מרדזימין.

מייסד שושלת חסידות וורקא ואמשינוב נולד בשנת ה'תקל"ט בעיירה זאלושין (פולין).
מילדותו ניכר בכישרונותיו המיוחדים ובקדושתו וכאשר אדמו"ר רבי דוד בידרמן מלעלוב הגיע לעיירה זאלושין כמנהגו לעבור מכפר לכפר ולהעניק לילדים הלומדים ב"חדר" מטבע על מנת שירצו ללמוד תורה העניק לו 3 מטבעות ואמר למלמד כי אלפים מעם ישראל עתידים ללכת אחריו.
בגיל 14 נשא לאישה את בתו של ר' מאיר מז'אריק, נודע כבעל חסד וכונה בפי האנשים "אוהב ישראל". בעת שהתגורר בעיר זאריק נהג ללכת רגלית בכל מוצאי שבת עד לכפר לעלוב ולאכול שם סעודת "מלווה מלכה".
לאחר פטירת ר' שמחה בונם מפשיסחה בי"ב אלול ה'תקפ"ז נפרדו תלמידיו לשתי קבוצות, אחת הקבוצות נותרה בפשיסחה וביקשה להכתיר בראשה את ר' ישראל יצחק. אולם בליל ראש השנה ה'תקפ"ח בעת ההכתרה העביר ר' ישראל יצחק את כוס הקידוש במפתיע לר' אברהם משה [בנו של ר' שמחה בונם] ומינהו לאדמו"ר. בו' טבת ה'תקפ"ט הסתלק ר' אברהם משה ולדרישת החסידים ר' ישראל יצחק קיבל על עצמו את מנהיגות חסידי פשיסחא.
הנהגתו התאפיינה ברחמים וברוך. פעמים רבות נסע יחד עם ר' יצחק מאיר אלתר מגור לערי המלוכה להשתדל בעד היהודים. לאחר נדודים עבר לוורקא, הקים בית מדרש ואלפי תלמידים וחסידים הסתופפו בחצרו. פעל להחדיר בחסידיו ענוה, אחדות ואהבת רעים ונאבק בתנועת ההשכלה.
בשמיני של פסח [בחו"ל] שנת ה'תר"ח השיב את נשמתו ליוצרה.

התמונות באדיבות K. Bielawski