חברי MyTzadikהרשמה חינם!
ר' ישראל ליפקין מסלנט
תאריך הילולא: כ''ה שבט מקום קבורה: רוסיה
דרכי גישה

קלינינגרד [קניגסברג]

אביו: ר' זאב וולף.
אמו: הרבנית לאה.
בניו: ר' אריה לייב (בעל "חיי אריה"), יום טוב, ר' יצחק, ר' שמואל.
בנותיו: האדע ליבע (בעלה ר' דוד מריאן), מלכה הינדה (בעלה ר' אליהו אליעזר גרודנסקי).
אחיו: ר' ידידיה ליפמאן.
מוריו: ר' יוסף זונדל, ר' צבי הירש ברוידא.
מתלמידיו: ר' אליהו לוינזון, ר' אליעזר גורדון מטלז, ר' יצחק בלזר, ר' נפתלי אמסטרדם, ר' שלמה דוד גרודזינסקי, ר' שמחה זיסל זיו [הסבא מקלם].

מייסד תנועת המוסר נולד בשנת ה'תק"ע בעיר זאגר (ליטא). מצעירותו התפרסם כעילוי, נודע במידת ענוותנותו ובכושר זיכרון מופלא. בגיל 5 ידע בעל-פה את חמישה חומשי התורה ובגיל 10 היה בקי ברוב התלמוד הבבלי ומפרשיו.
בגיל 14 נשא לאישה את בתו של ר' יעקב הלוי אייזנשטיין מסלנט (ליטא). לפרנסתם הקימה אשתו בית מסחר לאריגים ור' ישראל שקד יומם ולילה על לימוד התורה, גם טרם ישן מעט המשיך ללמוד בעל-פה עד שנרדם ובעת ששוחח בענייני העולם הרגיל את עצמו לחשוב בענייני תורה ויראת שמים.
בתגובה לתנועת החסידות ולתנועת ההשכלה בה ראה סכנה תרבותית וחברתית ובהשפעת מורו (ר' יוסף זונדל) החל להפיץ את רעיון לימוד המוסר על מנת לפתח את היראה, לא להסתפק בהתפעלות ולעצב את אישיות האדם ע"י "כיבוש היצר" והכנעת מידותיו הרעות. פרסם מאמרים, שלח אגרות לחבורות של בעלי בתים ובדרשותיו הוכיח בעיקר על קיום מצוות שבין אדם לחברו, משא ומתן באמונה ומצוות גמילות חסדים.
דחה את כל ההצעות למשרת רבנות בקהילות ברחבי ליטא ובשנת ה'ת"ר עבר עם משפחתו להתגורר בווילנה (ליטא) כיהן כראש ישיבה וכעבור זמן ייסד את 'ישיבת זריצה'. ביטל את המנהג שבחורי הישיבות אכלו בביתם של בעלי הבתים היות וראה בכך עלבון לבחורי הישיבה והנהיג שכל הבחורים יאכלו באולם הישיבה, כמו כן ביטל את המנהג שבחורי הישיבות ישנו בבית המדרש ודאג למעונות מרווחים עבור מגוריהם. הקפיד שתלמידיו יתנהגו בנימוס ותלבושתם מכובדת. ראה באהבת הזולת ערך נעלה, השתדל לעזור לכל אדם וגם כאשר רצו להעניק לו סכומי כסף גדולים טען כי אינו נוטל דמי פדיון. השתדל להסתיר את גדלותו וגאונותו והתלבש בפשטות.
שיטתו לא מצאה חן בעיני חוגים שונים וישיבות אחדות אסרו את כניסת אנשי תנועת המוסר לחצרותיהן.
בשנת ה'תר"ח בעת שהשתוללה בווילנה מחלת הכולירה שכר בית חולים וארגן את כל עבודת ההצלה והסיוע לחולים, לאחר תפילת שחרית של יום הכיפורים פסק כי מותר וחובה לאכול ועל מנת שקהל המתפללים ילך לאכול, עלה על בימת בית הכנסת קידש על היין ברך על עוגה ואכל לעיני הקהל.
בעקבות לחצים מצד השלטון הקומוניסטי לכהן כראש 'בית המדרש לרבנים' שייסדו המשכילים, נאלץ לעבור עם בני משפחתו לקובנה וייסד את 'ישיבת נבייזר'. בשנת ה'תרי"ז עבר לקניגסברג (אז בגרמניה) וביוזמתו יצא לאור לראשונה במזרח אירופה כתב העת התורני "תבונה". נלחם בתנועת ההשכלה ונדד בערים שונות על מנת להיפגש עם תלמידי האוניברסיטאות היהודים ולקרבם לתורה ומצוות.
בשנת ה'תר"ך עבר לעיר הנמל ממל (ליטא) והשפיע על תושביה להימנע מחילול השבת ולשמור מצוות.
בשנת ה'תרל"ז ייסד בעיר קובנה (רוסיה) בית מדרש שנקרא 'כולל' ונועד לתמוך בתלמידי ישיבה שהקימו משפחה וממשיכים את לימודיהם התורניים.
השיא את בתו לר' אליהו אליעזר גרודנסקי.
בשנת ה'תר"ם נסע לפריז (צרפת) על מנת להפיץ את שיטת המוסר, ייסד תלמודי תורה ומקוה טהרה, סייע למהגרים יהודים שהגיעו מפולין ומרוסיה, ייסד קרן עזרה לעניים, הקים מחלבה כשרה ודאג שיהודים עניים יקבלו חלב כשר ללא תשלום.
בשנת ה'תרמ"ב שב לקניגסברג ולאחר שחלה בחורף ה'תרמ"ג השיב את נשמתו ליוצרה בערב שבת.
הישיבה שהוקמה בסלבודקה (ליטא) נקראה על שמו "כנסת ישראל"
.
13 הנהגותיו הן:
1. אמת: אל תוציא מהפה דבר שאין הלב מעיד על אמיתותו.
2. זריזות: אל תבטל רגע לבטלה, עשה את מה שדרוש לעשות.
3. חריצות: את מה שהוחלט לעשות, עשה בשקידה ורגש.
4. כבוד: הזהר בכבוד כל אדם גם אם אינו תמים דעה עמך.
5. מנוחה: אין להיות מבוהל, יש לעשות כל דבר במנוחת הנפש.
6. נחת: דברי חכמים בנחת נשמעים, להשתדל לדבר בנחת.
7. ניקיון: ניקיון וטהרת הגוף והבגדים.
8. סבלנות: לסבול במנוחה כל מקרה שפוקד בחיים.
9. סדר: עשה את מעשיך בסדר ומשטר.
10. ענווה: הכר בחסרונות עצמך והסח דעת מחסרונות חברך.
11. צדק: וותר משלך.
12. קמוץ: אל תוציא פרוטה שלא לצורך.
13. שתיקה: חשוב על התועלת שבדבריך טרם תדבר.
מספריו:
• אור ישראל: מכתביו לעידוד לימוד מוסר (ק)
• אמרי בינה (ק)
• ספרי תבונה
• עץ פרי (ק)

התמונה באדיבות ר' יהושע זילברברג
מדריך במסעות לקברי צדיקים באירופה טלפון 052-7635014