חברי MyTzadikהרשמה חינם!
רבי עזרא עטיא
תאריך הילולא: י''ט אייר מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

ירושלים: הר המנוחות
מהחניון לעלות לכיוון מערב כ – 300 מטר בכביש הימני עד לחלקת הרבנים שבצד ימין. הציון נמצא בכניסה לחלקה, שורה ראשונה מימין לשביל.
(בסמוך ציוני אשתו-מרת בוליסא, ר' אברהם מרדכי ניסים רפול, ר' אהרן משה חיים רפול, ר' בן ציון מאיר חי עוזיאל ואשתו, ר' יהודה אצלאן ואשתו, ר' יוסף עבאדי שעיו ואשתו, ר' יעקב חי ציון עדס ואשתו, ר' יצחק הדאיה ואשתו, ר' משה עדס, ר' עובדיה הדאיה ואשתו, ר' רחמים חי חויתה הכהן)

ציון זוגתו הנמצא בסמוך
נפטרה: י"ב ניסן ה'תשל"ד

אביו: ר' יצחק.
אמו: מרת לאה.
אשתו: הרבנית בוליסא.
בנו: ר' דוד.
מורו: ר' יחזקאל עזרא רחמים.
מתלמידיו: ר' בן ציון אבא שאול, ר' יהודה צדקה, ר' עובדיה יוסף, ר' ציון לוי.

נולד בי"ז שבט ה'תרמ"ו בחלב (סוריה). בילדותו התייתם מאביו ובגיל 14 לערך עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר בירושלים. שקד על לימוד התורה בבית המדרש "שושנים לדוד" בשכונת הבוכרים בירושלים ובלילות ישן על ספסלי בית המדרש. ביום שישי י"א ניסן ה'תרס"ח נשא לאישה את בתם של שרה ור' אברהם סאלם. התגוררו בשכונת הבוכרים ולפרנסתם רכשה זוגתו מכונת תפירה על מנת לתפור ולתקן בגדים.
בהגיעו לגיל 26 החל בי"ד חשון ללמוד בלילות את תורת הקבלה ואיש מלבד חברו ללימודים לא ידע על כך עד לאחר פטירתו.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הסתתר בעליית גג על מנת שלא יגויס לצבא העותומני ולאחר שהוכן עבורו דרכון רוסי מזויף ברח באוניה למצרים ובמשך 8 שנים שהתגורר בקהיר לימד בישיבת "כתר תורה" ועסק בקירוב יהודים לשמירת מצוות.
כאשר חזר לארץ ישראל הוכתר
בתואר "רב רבנן" ומשנת ה'תרפ"ה החל לכהן כראש ישיבת "פורת יוסף" בירושלים. נהג להתפלל את תפילת 'שמונה עשרה' כשעיניו עצומות, ביטא כל מילה בשקט אולם לא בלחש וללא כל תנועה.
כאשר הגיע נער עולה חדש מעירק ולא הייתה אפשרות לקבלו לישיבה, שכנע את צוות המנהלים לקבלו והורה להפריש חלק ממשכורתו המצומצמת עבורו.
בשנת ה'תש"ח עם פרוץ מלחמת השחרור התפזרו התלמידים לבתי הכנסת בשכונת "הבוכרים" והמשיכו את לימודם. בעקבות הפגזת הישיבה עלו באש ספרי תורה עתיקים וספרים נדירים שהיו וכן כתבי היד שלו שכללו פרושים על מסכתות שלמות. עם סיום המלחמה עבר בין בתי הכנסת בשכונת "הבוכרים" וכולל האברכים בשכונת "יגיע כפיים" על מנת ללמד ולבחון את התלמידים. סירב בתוקף להצעתו של יהודי אמיד להעניק חינם מגרש בסמוך לקולנוע לצורך בניית ישיבה והעדיף לשלם את מלוא הסכום תמורת מגרש בקצה הרחובות יוסף בן מתתיהו ומלכי ישראל עליה נבנתה הישיבה החדשה "פורת יוסף גאולה".
בשנת ה'תשכ"ט חלה ולאחר כשנה, ביום שני שנת ה'תש"ל השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• עלה עזרא: חידושים ודרושים

תמונת הצדיק באדיבות ברסלב-מוסדות תיקון המידות