fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: ר' שמואל.
אמו: מלכה.
אשתו: מרת העניא (בזיווג ראשון), יוטא בילא (בזיווג שני).
בניו: מזיווג ראשון – זאב ונחמן.
בנותיו: מזיווג ראשון – אסתר, ברכה (בעלה משה יוסף גרובר), לאה (בעלה ר' יואל משקלוב), מרת שיינדל (בעלה ר' ישעיה ברדקי). מזיווג שני – ליבה (בעלה ר' יוסף שאול לנדאו).
סבא: ר' עזריאל (מצד אביו).
מורו: ר' אליהו [הגר"א מווילנה].
נולד בשנת ה'תק"ל לערך כנראה בעיר שקלוב (בלרוס) [הזמן והמיקום אינם ידועים במדויק] למשפחת רבנים מפורסמת.
בשנת ה'תקנ"ז למד בישיבת הגר"א [הגאון רבי אליהו] בווילנה יחד עם ידידו – ר' מנחם מנדל משקלוב ועסק בהעתקת כתבי הגר"א ובהפצתם במשך כחצי שנה. כאשר הגר"א לא היה יכול לקרוא בעצמו הקריא לפניו מתוך הספרים, בימיו האחרונים של הגר"א לא מש ממיטתו ולאחר פטירת הגר"א בי"ט תשרי ה'תקנ"ח הביא לדפוס את ביאורו לשולחן ערוך חלק אורח חיים.
נודע בכישרונותיו המיוחדים ובקיאותו בתורת הנגלה ובתורת הנסתר ובשובו לעיר שקלוב שימש כמגיד מישרים במשך כ – 10 שנים.
אסף כספים וייסד בצפת כולל עבור ר' מנחם מנדל משקלוב ובשנת ה'תקס"ט נענה לבקשת ר' מנחם מנדל משקלוב ולהפצרות שלוחיו ועלה לארץ ישראל יחד עם הוריו וקבוצת תלמידים. לאחר מסע רווי תלאות הגיע לארץ ישראל בחודש תשרי ה'תק"ע והשתקע בצפת היות ועל פי הרמב"ם [רבי משה בן מימון] הגליל קודם לירושלים בסדר הגאולה. מפאת המצב הכלכלי הקשה נאלץ בסוף חורף ה'תק"ע לצאת לרוסיה, פולין וליטא ובסיועו של ר' חיים מוולוז'ין ארגן מקורות הכנסה קבועים עבור הכולל והדפיס במינסק את ספרו "תקלין חדתין" – ביאוריו על מסכת שקלים בתלמוד ירושלמי על פי גרסאות של הגר"א. הדריך את ראשי הכוללים בארץ ישראל מתי להתאחד כדי לגבות סכומי כסף גדולים יותר מחו"ל ומתי להיפרד וכיצד לחלק את הכספים בין הכוללים ובין האנשים. יצר קשר עם אנשי שלטון באירופה שהגנו על ישובי יהודים בארץ ישראל וביטלו גזירות של השלטון העותומאני על היהודים האשכנזים. בשנת ה'תקע"ג שב לארץ ישראל אולם כעבור זמן קצר פרצה בצפת מגפה ויחד עם משפחתו ברח לירושלים אולם במהלך הדרך בה' סיון זוגתו נפטרה ונטמנה בבית הקברות בשפרעם [באותה עת היה ישוב יהודי]. בהגיעו לירושלים נפטרו מהמגיפה חתנו (ר' יואל), שתי בנותיו (אסתר ולאה), שני בניו (זאב ונחמן) והגיעה אליו ידיעה מהגליל כי גם הוריו נפטרו במגפה. לאחר שאף הוא ובתו הקטנה (שיינדל) נדבקו, התפלל ונדר כי אם יבריא יכתוב חיבור אודות סדר זרעים בתלמוד הירושלמי, תוך כדי בכי נרדם והרגיש כי מישהו מעיר אותו ואומר 'נגוף ורפוא' ומאז החלו שניהם להבריא.
לאחר שהמגיפה חלפה בשנת ה'תקע"ה שב לצפת ונשא לאישה את בתו של ר' דוד סגל מיאמפולי.
נהג ללכת לישון בשעה 21:00 ולהתעורר בחצות הלילה על מנת לומר 'תיקון חצות' ולשקוד על לימוד התורה עד הבוקר, לאחר שהתפלל תפילת שחרית המשיך ללמוד ורק אחר הצהריים ישן כרבע שעה בלבד. כתב חידושי תורה, דרושים ושו"ת [שאלות ותשובות] ובשבת נהג לדבר אך ורק בלשון הקודש. לווה סכומי כסף גדולים כדי לסייע למתיישבים ובענוותנותו נהג לכנות את עצמו "עפר ארץ ישראל".
בסוף שנת ה'תקע"ט הושלך יחד עם ראש הכולל החסידי לבית הסוהר בעכו אך לאחר שהוכח כי שקר העלילו עליהם שוחררו. בליל י"ג אדר ה'תקפ"ה ביתו התמוטט עקב גשמים עזים ורוחות סוערות ובנס ניצל עם משפחתו.
בשנת ה'תקצ"א שלח את ר' ברוך ממינסק לחפש את עשרת השבטים על מנת לקרב את הגאולה ולחדש את הסמיכה. בשנת ה'תקצ"ד הכין לדפוס את ספרו "פאת השולחן" אך בח' סיון נאלץ להימלט מצפת מפאת מרד הדרוזים ולמרות שבית הדפוס נהרס כתב היד ניצל ובשנת ה'תקצ"ו הספר יצא לאור.
בכ"ד טבת ה'תקצ"ז שהה בירושלים לרכישת חצר לצורך הקמת בית כנסת "סוכת שלום" וכאשר נודע לו על רעידת האדמה הגדולה שהתחוללה בצפת ארגן משלחת הצלה לטפל בנפגעים, פנה לחו"ל [חוץ לארץ] בבקשה דחופה לעזרה, הספיד את ההרוגים וכתב קינה. עבר עם זוגתו ושתי בנותיו להתגורר בירושלים.
בשנת ה'תקצ"ט שב לגליל כדי לשקם את צפת וכאשר הגיע למעיינות המרפא בטבריה השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• נחלה ומנוחה: שו"ת
• תקלין חדתין: על תלמוד ירושלמי מסכת שקלים