חברי MyTzadikהרשמה חינם!
רבי מאיר - המהר''ם מרוטנבורג
תאריך הילולא: י''ט אייר מקום קבורה: גרמניה
דרכי גישה

וורמס [וורמייזא].
הציון משמאל של המהר"ם והציון מימין הינו של הנדיב אלכסנדר זיסקינד.

אביו: ר' ברוך.
אחיו: ר' אברהם (בעל "סיני").
מוריו: ר' יחיאל מפריז, ר' יצחק (בעל "אור זרוע").
מתלמידיו: רבנו אשר [הרא"ש], ר' חיים, ר' יצחק מדורא (בעל "שערי דורא"), ר' מאיר הכהן (בעל הגהות מימוניות למשנה תורה של הרמב"ם), ר' שמשון (בעל התשב"ץ).

נולד בשנת ד'תתקע"ה בוורמס [ורמייזא] (גרמניה) - ונמנה על אחרוני בעלי התוספות.
חיבר פיוטים ופירוש למשניות סדר זרעים וטהרות. התגורר בפאריס (צרפת) ולאחר גזירת המלך לשרוף בפומבי את כל ספרי התלמוד הנמצאים בצרפת, נכח ביום שישי ט' תמוז שנת ה'ד' בעת שהובלו 24 עגלות עם ספרי תלמוד וספרי-קודש נוספים לחוצות פאריס ולקול תרועת המונים העלו אותם על המוקד. הנציח את המאורע בקינה 'שאלי שרופה באש לשלום אבליך' שנקבעה כקינה לתשעה באב למנהג אשכנז ופולין והחליט לשוב לגרמניה.
כיהן כאב"ד בערים שונות: אויגסבורג, ווירצבורג, וורמס, מיינץ, נירנברג ועוד. ייסד בעיר רוטנבורג אוב דר טאובר (גרמניה) ישיבה אליה נהרו תלמידים רבים מכל קהילות אשכנז, בזמן קצר התפרסם כפוסק גדול גם מעבר לגבולות גרמניה והיה הראשון אשר כיהן כרב כולל לכל מדינות אשכנז באישור הקיסר. בדורו לא היה מופלג ובקי כמותו בהלכות ואלפים פנו אליו מכל קהילות אשכנז בשאלותיהם. לאחר שעלה לגדולה לא רצה שאביו יגיע אליו משום מצוות כיבוד אב ופעל להגברת האחדות הקהילתית ולמניעת מחלוקות.
סמך בפסיקותיו על חידושי תורה שהראו לו בחלומותיו ואמר כי לאחר שאדם גמר בדעתו למסור את נפשו על קידוש ה' לא ירגיש המכות והעינויים וכל מיתה שיעשו לו!
בניגוד לפקודת הקיסר שלא לעזוב את גרמניה ברח עם יהודים נוספים ללומברדיה (איטליה) מפאת רדיפת היהודים והמתין לאנשי קהילתו על מנת לעלות עמם לארץ ישראל. בעקבות הלשנה של מומר נעצר בד' תמוז שנת ה'מ"ו והושלך לכלא אנזיסהיים באלזס באשמת בריחה מגרמניה וארגון בריחה המונית. הקיסר (רודולף הראשון) תבע סכום עצום תמורת פדיונו ונעשו מאמצים רבים לשחרורו, אך אף על פי שהקהילות היהודיות היו מוכנות לשלם ממון רב לא הסכים לתשלום הכופר על מנת לא להרגיל את השלטונות לבצע מעשים דומים.
צער רב נגרם לו על שאינו יכול לקרוא בתורה כל שבת ומשמים ניתן לו אחד מ-12 ספרי התורה שמשה רבנו כתב לכל אחד משנים עשר השבטים והעתיק מילה במילה מספר התורה של משה רבנו [ספר התורה שכתב נמצא כיום בבית הכנסת "אלטנוי שול" בפראג (צ'כיה)].
כעבור זמן התירו לו ללמוד עם תלמידו, ר' שמשון בן צדוק (בעל התשב"ץ) ובעת ישיבתו בכלא המשיך בכתיבת חידושי תורה. במהלך המשא ומתן שניהל רבנו אשר (תלמידו) עם ראשי השלטון על תנאי השחרור וגובה דמי הפדיון, בשנת ה'נ"ג – כעבור 7 שנים של ישיבה בכלא, השיב את נשמתו ליוצרה.
השלטונות לא אפשרו לפדות את גופתו ורק כעבור 14 שנים מיום פטירתו, בד' אדר שנת ה'ס"ז הנדיב ר' אלכסנדר זיסקינד ב"ר שלמה מפרנקפורט (גרמניה) תרם את רוב רכושו על מנת לפדותו ולהביאו לקבורה. [חודשים ספורים לאחר מכן ביום הכיפורים שנת ה'ס"ח נפטר ולמחרת נטמן בסמוך לר' מאיר].
התוספות שכתב למסכת יומא הודפס בתלמוד ופירושיו לנגעים ואהלות נדפס על גיליון המשנה.
מספריו:
• הלכות ברכות
• הלכות שמחות
• שו"ת מהר"ם (ק)