אביו: אדמו"ר רבי שמעון שלום.
אמו: הרבנית פיגא ברכה.
אשתו: הרבנית יוטא טויבא.
בנו: ר' מנחם צבי.
סבא: אדמו"ר רבי מנחם מאמשינוב (מצד אביו), ר' ישעיה קאליש (מצד אמו).

נולד בשנת ה'תרס"א בעיר פשיסחא ונקרא על שם סבו.
מילדות התנהג בקדושה ובטהרה ושקד על לימוד התורה.
בגיל 17 נשא לאישה את בתו של אדמו"ר רבי חיים יעקב אריה מורגנשטרן מוישקוב וראדזימין.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשי"ד נענה להפצרות החסידים והחל לכהן כאדמו"ר. ניכר באהבת ישראל וביתו היה פתוח לרבבות יהודים שנהרו אליו, האזין לכל פונה, יעץ ועודד.
עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. למרות גדלותו ובקיאותו בתורה התנהג בענווה וקיים כל מצוה בדביקות רבה. נהג לערוך את קידוש הלבנה ליד הכותל המערבי, דרש שלפני כל חג יש ללמוד מענייני החג בטור שולחן ערוך ובמנחת חינוך.
בשנת ה'תשל"ו השיב את נשמתו ליוצרה.