חברי MyTzadikהרשמה חינם!
הרבנית שטערנא שרה שניאורסאהן אשת אדמו''ר הרש''ב
תאריך הילולא: י''ג שבט מקום קבורה: ארצות הברית
דרכי גישה

ניו יורק, בית החיים "מונטיפיורי"
קמבריה הייטס, שדרת פראנסיז לואיס 20 – 226
(בסמוך ציוני הרבנית חיה מושקא, הרבנית חנה, הרבנית נחמה דינה, בנה-אדמו"ר הריי"ץ, אדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש)

בית חב"ד בכניסה לבית החיים

אביה: אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן מאוורוטש.
אמה: הרבנית חנה.
בעלה: אדמו"ר רבי שלום דובער מליובאוויטש [הרש"ב].
בנה (היחיד): אדמו"ר רבי יוסף יצחק מליובאוויטש [הריי"ץ].
אחיה: ר' שניאור זלמן מרדכי.
אחותה: הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.
סבא: אדמו"ר רבי מנחם מענדל בעל "צמח צדק" (מצד אביה), ר' יעקב ישראל מטשרקס (מצד אמה).
סבתא: הרבנית דבורה לאה (מצד אמה).

 

נולדה בט"ו טבת ה'תר"ך בליובאוויטש (רוסיה).
כאשר ביקרה בגיל 5 עם אביה בבית הסבא (אדמו"ר בעל "צמח צדק") וגם נכדו – ר' שלום דובער ביקר באותה עת הציע אדמו"ר בעל "צמח צדק" לשדך ביניהם ובי' סיון ה'תרכ"ה נכתבו התנאים. במוצאי שבת – י"א אלול ה'תרל"ה נערכה חתונתם בעיר אוורוטש (אוקראינה) ועברו להתגורר בעיירה ליובאוויטש (רוסיה). במהלך שנת ה'תרל"ו וה'תרל"ז נהגה להעתיק מאמרי חסידות שבעלה רשם על דברי תורה ששמע מאביו (אדמו"ר רבי שמואל מליובאוויטש– מהר"ש). כתבה חיבור בשם "מגילת חייו של הרב מליאדי" על מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן [רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא"]. בשנת ה'תרס"ט יסדה אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים'. סייעה לעניים וכאשר מצבם הכלכלי היה דחוק ולא היה ברשותה מטבע העניקה לעניים שהגיעו לביתה פרוסה מהלחם שהיה מיועד לסעודה.
כ – 5 שנים ציפתה לזכות לילדים ובשמחת תורה שנת ה'תר"ם לאחר שפסחו עליה כאשר ברכו את כל נשות המשפחה בעת הקידוש שנערך בבית חמיה (אדמו"ר המהר"ש), שבה לחדרה ופרצה בבכי מרוב עגמת נפש עד שנרדמה. בחלום ראתה יהודי ששאל לפשר הבכי ולאחר שסיפרה לו על המעיק לה, הבטיח לה כי בשנה זו תלד בן אולם הציב בפניה שני תנאים: שתחלק 18 רובל לצדקה מכספה הפרטי מייד לאחר החג ושלא ייוודע על כך לאיש. לאחר שנעלם שב עם שני אנשים, חזר בפניהם על הבטחתו ולאחר ששלושתם ברכו אותה נעלמו. כאשר סיפרה את החלום לבעלה ולאדמו"ר המהר"ש גילה לה אדמו"ר המהר"ש כי השלושה היו אדמו"ר רבי מנחם מענדל בעל ה"צמח צדק", רבי דובער שניאורי [אדמו"ר האמצעי] ורבי שניאור זלמן מליאדי [אדמו"ר הזקן בעל ה"תניא"]. לאחר שחילקה לצדקה את כל הכסף שקיבלה ממכירת אחת השמלות שחמיה לא הסכים שתלבש היות ונתפרה לפי מיטב האופנה נולד בי"ב תמוז בנה היחיד – אדמו"ר רבי יוסף יצחק [הריי"ץ].
בעת שאנשי השלטון הקומוניסטי הובילו את בנה (אדמו"ר הריי"ץ) למאסר נגשה לארון הקודש וכאשר ראשה וחצי גופה שקועים בארון הקודש צעקה במרירות 'ריבונו של עולם... הלא על תורתך ועבודתך נתפס בני יקירי יחידי... עזרני א-לקי ישענו והצילו מיד זדים... יהי א-לקינו עמו כאשר היה עם אבותיו הקדושים... ובטח אל תעזבני ואל תטשני'.
בט' אדר ה'ת"ש הגיע לארה"ב יחד עם בנה (אדמו"ר הריי"ץ) והתגוררה בשכונת "קראון הייטס" שבניו יורק. עקב חולשתה ומצב בריאותה הייתה נתונה תחת השגחת רופאים ומחודש חשון ה'תש"ב הייתה רתוקה למיטתה אולם כל יום התפללה שלוש תפילות, אמרה תהילים ולמדה מדרש, אגדה וחסידות. בבוקר שבת פרשת בשלח לפני תפילת שחרית אמרה 'היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת' וכאשר הגיע ל"נשמת כל חי" השיבה את נשמתה ליוצרה כשהסידור מונח בידיה.
הלווייתה התעכבה עד ליום שני ט"ו שבט היות ובנה (אדמו"ר הריי"ץ) שהה בשיקאגו (ארה"ב) וטרם קבורתה הניחו בידיה מעטפה סגורה שהכינה וציוותה לקבור עמה.
בשנת ה'תש"ג ייסד אדמו"ר הריי"ץ רשת בתי ספר לבנות על שמה – "בית שרה".

התמונה באדיבות אייזנבאך מענדל שיחי'