דף הבית | מידע | הילולות החודש | תפילות ובקשות
שידורים חיים | פרסום באתר | צור קשר
חברי MyTzadik הרשמה חינם!
שלח

אדמו''ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב

תאריך הילולה: ה' אלול מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

ירושלים: הר הזיתים.

---

אביו: אדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב.
אמו: הרבנית מאטיל פייגא.
אשתו: הרבנית מרים.
בניו: ר' פינחס, אדמו"ר רבי שמעון נתן נטע [הראשון] מלעלוב.
בתו: הרבנית מלכה עכסה.
אחותו: דבורה גולדה.
סבא: אדמו"ר רבי משה מלעלוב (מצד אביו).
מוריו: אדמו"ר רבי אהרן מקרלין (בעל "בית אהרן"), ר' משה בידרמן [סבו].

נולד בי"ד תשרי ה'תר"ד בעיירה לעלוב (פולין).
מילדותו כל הנהגותיו והליכותיו היו בקדושה ובטהרה, בגיל 6 כבר למד תלמוד בבלי עם תוספות ומהרש"א וידע בעל פה 100 דפי גמרא.
בשנת ה'תרי"א עלה לארץ ישראל יחד עם אביו וסבו וכאשר ביקרו בדרכם בחצר חסידות סדיגורא, אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין [הרוז'ינר] הושיב אותו על ברכיו וקרא בהתפעלות 'עיניים כה מאירות... עלם זה לא יחטא לעולם!'.
בגיל 15 השתדך עם בתו של ר' פינחס הלוי הורוביץ. יומם ולילה שקד על לימוד התורה ומפאת רצונו העז להתעלות בעבודת השם החליט כעבור שנים אחדות לאחר נישואיו לצאת לאירופה להסתופף בחצרות צדיקים ודבק בר' אהרן מקרלין.
נפל למשכב בעיר אודסה (אוקראינה) בה השתוללה מגיפה וכעבור ימים רבים בהם מצבו הלך והתדרדר נשמע קולו החלוש בתפילה לבורא עולם כי יעניק לו במתנה עוד שנות חיים ובהבטחה כי יקיים את הנאמר בפסוק 'אלמדה פושעים דרכיך'. לאחר שהבריא שב לארץ ישראל, התגורר בצפת והחל לקרב בחום ובאהבה צעירים שסרו מדרך התורה.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרמ"ג נאלץ למלא את מקומו כאדמו"ר הרביעי לחסידות לעלוב וכונה "רבי דודל". נודע כבקי בתורת הקבלה וקהילת הספרדים רצתה להכתירו כ"חכם באשי" אך בענוותנותו סרב לבקשתם. פעל רבות
למען הציבור. השפיע על הגביר ר' יעקב טננוורצל לסייע בהקמת שכונת "בתי וורשא" בירושלים, שימש כממונה ראשי בכולל וורשא אולם לא השתמש בכספים לצורך פרטי ואף אסר על בניו לגור בבתי וורשא. כאשר לא היה כסף בקופת הכולל ולא היה באפשרותו לשלם לנושים נאסר על ידי השלטון הטורקי, נרתמו אדמו''ר רבי יהודה אריה לייב רוטנברג מגור (בעל "שפת אמת") ואדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב לאסוף תרומות על מנת לחלצו ממאסר. תיקן את נוסח התפילה בחסידות לעלוב והקים את בית הכנסת של חסידות קרלין בירושלים. מעולם לא הסיר מנגד עיניו את שם "י-הוה", התפלל במסירות נפש ובהתלהבות, ביתו היה פתוח לכל מבקש עזרה ועצה, העניק מזון לכל עני שהגיע לביתו והשתדל לעודד אותו. הסתפק במועט ומעולם לא הלין פרוטה בביתו. כאשר בימי הרעב קיבל 1,000 נפוליון לחלוקה וזוגתו ביקשה להוצאות הבית השיב כי אין לו מה לתת ואסור לו לגעת בכספי עניים. גם הגויים העריכו אותו וכאשר עבר בסמטאות העיר העתיקה בירושלים הסוחרים קמו לכבודו.
בשנת ה'תרע"ח ביקש כי מייד אחר פטירתו ישלחו מברק לרבי מקרלין, ציווה שלא יכתבו תואר כלשהוא על מצבתו והשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• לקוטי דוד: מחידושי תורתו


© YETEV 4 LTD. Terms of Use בניית אתרים - שיפטמדיה
צדיקים, קברי צדיקים בעולם, תמונות, סגולות, תפילות, שידורים חיים, סיפורים נדירים, נשים צדקניות, מידע, ברכות, קברים, הילולה, אדמו"ר, מקובל, חכמים, רבנים, רבי, רבניות, תנאים, אמוראים, נביאים, פיוט, ניגון, טיול, ספרים, יהדות, עם ישראל, מקומות קדושים, הנצחה