דף הבית | מידע | הילולות החודש | תפילות ובקשות
שידורים חיים | פרסום באתר | צור קשר
חברי MyTzadik הרשמה חינם!
שלח

ר' יהושע העשיל חריף

תאריך הילולה: כ''ז אב מקום קבורה: פולין
דרכי גישה

קראקא.

בית החיים בקראקא
התמונה באדיבות ז
אבי ברון

בית החיים בקראקא (התמונה באדיבות זאבי ברון)

---

אביו: ר' יוסף.
אמו: מרת היצל.
אשתו: הרבנית מרים.
בניו: ר' חיים, ר' יהודה לייב, ר' משה.
בנותיו: מרת אסנת (בעלה ר' פנחס סגל), מרת חנה יונה (בעלה ר' שלום שכנא הכהן).
אחיו: ר' מרדכי.
מוריו: ר' יהושע פלק ב"ר אלכסנדר כץ (בעל "ספר מאירת עיניים"-הסמ"ע), ר' שמואל מפשמישל, ר' מאיר מלובלין [מהר"ם מלובלין].
מתלמידיו: ר’ גרשון אשכנזי-אוליף (בעל "עבודת הגרשוני"), ר' ליב פישלש (בעל "תקוני תשובה"), ר’ מנחם מענדל אוירבך (בעל "עטרת זקנים"), ר' צבי הירש ב"ר זכריה מענדל מלבוב, ר' שבתי כהן (בעל "שפתי כהן").

נולד בשנת ה'שנ"ג בעיר וילנא (ליטא) למשפחה מיוחסת ועשירה.
עוד בהיותו ילד קטן אביו הביאו לבתי כנסת ולבתי מדרש על מנת שיאזין ללימוד התורה של תלמידי חכמים. מילדותו שקד יומם ולילה על לימוד התורה וניכר בכושר זיכרון מופלא ובהבנה שעלתה על בני גילו. נדד לעיירות שונות על מנת ללמוד מגדולי תורה המתגוררים בהן ולמד תורה מפי רב העיר פשמישל (ר’ שמואל בן ר’ משולם פייבוש מקראקא).
ידע בעל פה את כל הש"ס, ספרי פוסקים וספרי שאלות ותשובות של הראשונים והאחרונים.
נשא לאישה את בתו של ר’ שמואל מבריסק.
כיהן כאב"ד [אב בית דין] ורב בעיירה טיקטין (פולין). בשנת ה'שצ"ד החל לכהן כאב"ד ור"מ [ריש מתיבתא=ראש ישיבה] בעיר הורודנא (כיום בלארוס). בשנת ה'שצ"ח מילא את מקום מורו (ר' שמואל) בעיר פשמישל (פולין) ולאחר מכן כיהן כאב"ד בלבוב (אז פולין כיום אוקראינה) וכונה אב"ד דחוץ לעיר היות ור’ מאיר ז'ק כיהן כאב"ד בתוך העיר. בשנת ה'שצ"ט נבחר על ידי ראשי קהילת קראקא [קרקוב] (פולין) למלא את מקום המקובל ר' נתן נטע שפירא (בעל "מגלה עמוקות") כראש הישיבה בקראקא ובכ"ה אב שנת ה'ת' נפטרה אמו ונקברה בוילנא.
התחבב על תושבי הקהילה היהודית ולאחר פטירת ר' יואל סירקיס [הב"ח] בכ' אדר ה'ת'/ה'ת"א מילא את מקומו בכל ענייני הרבנות, היות והיה עשיר גדול לא רצה לקבל שכר מקופת הקהילה ובהוראת ראשי הקהל כל הדיינים בקהילה סרו למשמעתו. כאשר ראשי הקהל הבחינו כי תלמידים רבים נוהרים ללמוד בישיבה החליטו למנות בכ"ח חשון ה'ת"ד גם את ר' גרשון שאול יום טוב ליפמן הלוי הלר (בעל "תוספות יום טוב") כראש ישיבה יחד עמו. בראש חודש אדר ראשון ה'ת"ד הסכים למינויו של ר' גרשון שאול יום טוב ליפמן הלוי הלר כאב בית הדין בקרקא ואף על פי כן נכתב עליו לעיתים תואר – אב"ד ככינוי כבוד בלבד.
נודע בחריפותו העצומה, בבקיאותו בתלמוד ובמפרשים הראשונים והאחרונים וגם בתורת הנסתר. התכתב בענייני קבלה עם המקובל ר’ שמשון מאוסטרופולי, לא אהב את שיטת "הפלפול" ולא נשא פנים לאיש. השתדל מאוד להתיר את בנות ישראל העגונות. מארצות רבות פנו אליו בשאלות הלכתיות, נזהר לא לערב שום דבר מענייני קבלה בתשובותיו אלא להשיב רק על פי תורת הנגלה וטען כי בדינים אין לנו עסק בנסתרות.
לאחר שחיבר את ספרו "מגיני שלמה" על מנת ליישב את הקושיות החריפות של בעלי התוספות על רש"י [רבי שלמה יצחקי], זכה שרש"י ניגלה אליו ואמר לו 'אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא בשביל שאתה מציל אותי מפי האריות והכפירים בעלי התוספות ז"ל'. כתב חידושים על טור יורה דעה הלכות שחיטה ופירוש על הספר "עשרה מאמרות" של הרמ"ע מפאנו.
הפוגרומים שהתחוללו בשנת ה'ת"ח השפיעו על בריאותו וביום שבת קודש שנת ה'ת"ח בעת ששהו בחדרו גדולי ישראל מקהילת קראקא פנה אליהם לפתע 'פנו מקום... שרבנו רש"י בא אלי וכל קדושיו עמו' וכעבור כחצי שעה השיב את נשמתו ליוצרה.
ביום ראשון כ"ח אב הובא לקבורה
.
מספריו:
• השגות גדולות
• מגיני שלמה (ק)
• פני יהושע: שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך (ק)

תמונת הציון באדיבות ר' שלמה פליישמן


© YETEV 4 LTD. Terms of Use בניית אתרים - שיפטמדיה
צדיקים, קברי צדיקים בעולם, תמונות, סגולות, תפילות, שידורים חיים, סיפורים נדירים, נשים צדקניות, מידע, ברכות, קברים, הילולה, אדמו"ר, מקובל, חכמים, רבנים, רבי, רבניות, תנאים, אמוראים, נביאים, פיוט, ניגון, טיול, ספרים, יהדות, עם ישראל, מקומות קדושים, הנצחה