דף הבית | מידע | הילולות החודש | תפילות ובקשות
שידורים חיים | פרסום באתר | צור קשר
חברי MyTzadik הרשמה חינם!
שלח

ר' שלמה זלמן אוירבך

תאריך הילולה: כ' אדר ראשון מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

ירושלים: הר המנוחות

---
אביו: ר' חיים יהודה לייב (בעל "חכם לב").
אמו: הרבנית צביה.
אשתו: מרת חיה רבקה.
בניו: ר' אברהם דב, ר' ברוך, ר' מאיר שמחה, ר' שמואל.
אחיו: ר' אברהם דב.
סבא: ר' שלמה זלמן פרוש (מצד אמו).
מורו: ר' איסר זלמן מלצר (בעל "אבן האזל").
מתלמידיו: ר' יהודה עדס, ר' יהושע ישעיה נויבירט (בעל "שמירת שבת כהלכתה").

נולד ביום שבת כ"ג תמוז ה'תר"ע בירושלים (ישראל).
מילדותו ניכר בכישרונותיו המיוחדים. מפאת הדלות בבית הוריו והעניות, לעיתים תכופות לא אכל במשך כל היום ואף על פי כן הפליא את כל רואיו בדבקותו ועקשנותו לשקוד על לימוד התורה. התעמק בסוגיות התלמוד וההלכה, נהג לחזור על לימודו חמש או שש פעמים וכאשר נבחן בתלמוד תורה "עץ חיים" בירושלים על מסכתות שלמות שידע בעל פה ביקש כסף בניגוד לשאר הילדים שביקשו ספרים כפרס, לאחר שצבר את סכום הכסף הנדרש רכש מכשיר שמיעה עבור אמו.
התפרסם כגאון בתורה ובחודש אדר ה'תר"ץ נשא לאישה את בתו של ר' אריה לייב רוחמקין. התגורר בשכונת "שערי חסד" בירושלים וחותנו דאג לכל מחסורו על מנת שיוכל להמשיך לשקוד על לימוד התורה בישיבת "עץ חיים". השתדל והתאמץ לשנות מידות שהיו בטבעו ונראה בעיניו שיש לשנותן. שקד על לימוד הלכות בעיון והבטיח לבד"ץ העדה החרדית שהתלמידים  המובחרים ילבנו כל שאלה הלכתית שתעלה בפניהם וישלחו לישיבת "עץ חיים". כתב חיבור על הספר "שב שמעתתא" אולם כאשר פנה לקבל את הסכמת מורו (ר' איסר זלמן מלצר) להדפסתו ותגובתו היתה כי חיבור עושים על הרמב"ם, הותיר את החיבור בכתב יד ובגיל 24 הוציא לאור את ספרו "מאורי אש". נהג להתפלל במתינות ובאריכות עם "כוונות", לאחר תפילת שחרית למד בעיון ספרי הלכה במשך כשעה ורק לאחר מכן אכל. הסכים לקבל על עצמו את ראשות ישיבת "קול תורה" בירושלים בתנאי שכאשר ר' משה יהודה שלזינגר – בנו של מייסד הישיבה [ר' יחיאל מיכל שלזינגר] יגדל ויהיה ראוי לשמש בתפקיד ראש הישיבה יפנה את מקומו. בהשפעת ר' אברהם ישעיהו קארליץ [ה"חזון איש"] לא קיבל את הצעת רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג [רבה הראשי של ארץ ישראל] למנותו כדיין בבית הדין הרבני העליון בירושלים ונותר לכהן כראש ישיבת "קול תורה". סרב לכהן כרב של ירושלים במקום ר' צבי פסח פרנק שנפטר וכן להצעות לכהן כרב בקהילות אחרות. דחה את בקשת אדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור (בעל "בית ישראל") להיות חבר ב"מועצת גדולי התורה" אולם מפאת החשיבות המרובה בעניין הסכים לכהן כנשיא ה"מרכז הארצי לטהרה" והצטרף לנשיאות "ועד הישיבות בארץ ישראל".
נודע בטוב ליבו ובאהבתו הגדולה לתורה, לילדי ישראל ובמיוחד לבני תורה. לא הסכים שיטרחו עבורו וכאשר קיבל טובה מאדם היה אסיר תודה למשך שנים רבות. נזהר מאוד בכבוד הבריות ומעולם לא חש שאדם פגע בו. השתדל לתמוך כלכלית ולשמח יתומים ואלמנות. סייע לחתנים ולכלות וחתם על אלפי מכתבי המלצה ובקשת עזרה למשפחות נזקקות. עסק רבות בענייני מצוות התלויות בארץ. עם פיתוח הטכנולוגיה והמדע ברר עם טכנאים ומהנדסי אלקטרוניקה אודות שיטת הפעולה של כל מכשיר חשמלי חדש וקבע אם ניתן להשתמש בו בשבת באופנים שונים, קבע הלכות בענייני רפואה, ניסה להפיק ולהסיק מכל סוגיה שעסק בה את המקרים והאופנים שניתן להקיש אליהם, תמיד חיפש דרכים להתגבר על בעיות שעלו במהלך הלימוד וכאשר עניין כלשהו בא לכלל מעשה היו לו תמיד תשובות ופתרונות. האיר פנים לכל אדם אך בד בבד ידע להיות תקיף בעת הצורך, השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו מכל העולם גם כאשר היה באמצע הארוחה נהג להפסיק לאכול ולהאזין לשואל השאלה או מבקש העצה והוכר כ"פוסק הדור" אולם בענוותנותו סלד מהכבוד והגדולה, לא אהב שמדברים אודותיו ולא רצה שיכנוהו בתארים כלשהם. שנא את השקר ולא החשיב את עצמו כ'גדול'. טרם נכנס לביתו נהג ליישר את בגדיו והסביר כי הולך לקבל את השכינה שהרי 'איש ואישה שכינה ביניהם'. בכל יום שישי לאחר שטבל במקווה ביקר בבית אחותו שהתאלמנה בצעירותה ודאג לכל ילדיה.
מסר בבית הכנסת שיעורי תורה לבעלי בתים וגם כאשר זוגתו חלתה לא הפסיק את סדר השיעורים הצפוף בישיבה. כאשר הגיעה הידיעה על פטירתה באמצע יום השבת אמר לבני הבית 'שבת היום ובשבת אסור לבכות', בעת הלוויה אמר שאין לו על מה לבקש מחילה לפי שכל חייהם נהגו על פי דרך התורה ורק בתום ה'שבעה' ביקש מחילה.
כל שנה הגיע לבית הכנסת בשכונת "שערי חסד" להאזין לדרשה של 'שבת תשובה' שמסר רבי יצחק קוליץ [רבה של ירושלים] ולאחר הדרשה בשנת ה'תשנ"ד אמר לר' יצחק קוליץ 'עוד שנה אחת אבוא בעזרת השם'. בצוואתו [אותה כינה "בקשה"] ביקש לא להפליג בשבחים, כשלושה חודשים טרם פטירתו נסע לאסוף תרומות עבור חתן מתלמידי הישיבה, יום לפני שהלך לבית הרפואה ביקש מבן אחותו (ר' אברהם יוסף ליזרזון) לסייע למשפחה מרובת ילדים הנמצאת במצוקת דיור. ביום חמישי ט"ז אדר ה'תשנ"ה הלך לבית הכנסת על אף חולשתו, בשובו הכתיב לבנו (ר' ברוך) סכומי כסף לחלק לצדקה ובשעות הערב הועבר בהוראת הרופאים לבית הרפואה "שערי צדק" בירושלים עקב דלקת ריאות חריפה. ביום שישי לקה בהתקף לב ובליל שני השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    מאורי אש: דיני חשמל בשבת
•    מנחת שלמה
•    מעדני ארץ

© YETEV 4 LTD. Terms of Use בניית אתרים - שיפטמדיה
צדיקים, קברי צדיקים בעולם, תמונות, סגולות, תפילות, שידורים חיים, סיפורים נדירים, נשים צדקניות, מידע, ברכות, קברים, הילולה, אדמו"ר, מקובל, חכמים, רבנים, רבי, רבניות, תנאים, אמוראים, נביאים, פיוט, ניגון, טיול, ספרים, יהדות, עם ישראל, מקומות קדושים, הנצחה