דף הבית | מידע | הילולות החודש | תפילות ובקשות
שידורים חיים | פרסום באתר | צור קשר
חברי MyTzadik הרשמה חינם!
שלח

רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד''א

תאריך הילולה: י''א אדר מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

ירושלים: הר המנוחות.
מהחניון נכנסים רגלית דרך הנתיב השמאלי, הציון בסמוך לכניסה בצד ימין.

---

אביו: ר' רפאל יצחק זרחיה (בעל "זרע יצחק").
אמו: שרה.
אשתו: רחל (בזיווג ראשון), רחל (בזיווג שני).
בניו: מזיווג ראשון – ר' אברהם, ר' רפאל ישעיה (בעל "אמרי נועם").
בנותיו: מזיווג ראשון – קלארה, שמחה (בעלה ר' אברהם פארדו) ושרה.
סבא: ר' ישעיה (מצד אביו) ר' יוסף ב"ר פסח ביאליר (מצד אמו).
מוריו: הראשון לציון ר' חיים נסים משה מזרחי (בעל "אדמת קודש"), ר' חיים בן עטר (בעל "אור החיים"), ר' יונה נבון (בעל "נחפה בכסף"), המקובל ר' שלום שרעבי [הרש"ש].
מתלמידיו: ר' אברהם אליעזר ב"ר צבי הלוי, ר' אברהם פארדו [חתנו], ר' חיים מרדכי סורנאגה, ר' יצחק קאסאוי, ר' שלמה ב"ר דוד חסאן, ר' שמואל הכהן.

נולד בחודש השביעי להריון בשנת ה'תפ"ד בירושלים (ישראל). בעת לידתו היה נראה כי אין תקווה לחייו על כן הניחוהו על גבי הקרקע אך סבתו שהרגישה כי יש בו רוח חיים עטפה אותו בצמר גפן ובגדים בכדי לחממו והצילה את חייו.
אביו קרא לו 'יוסף' ומילדותו ניכר כבעל נפש עדינה ואיסטניס. נהג להתבודד, ערך תעניות וסיגופים, עמל רבות לטפח בעצמו מידות טובות והנהגות ישרות, שקד יומם ולילה על לימוד התורה וכל דבר קטן שארע לו גרם לו לחוסר מנוחה נפשית ולצער רב. בגיל 6 החל ללמוד בבית המדרש "בית יעקב" ובח' אייר ה'תצ"ב בהיותו בגיל 8 התייתם מאמו שחלתה במגיפה שפרצה בירושלים.
בשנת ה'תצ"ז נשא לאישה את בתו של ר' נסים ברכה. כתב חידושי תורה בהלכה ובאגדה, פירוש על ספר "האגור" וחידושי דינים בהלכות מליחה. החל לחקור ולכתוב את תולדות גדולי ישראל וראה חשיבות רבה גם בידיעת זמן הדפסת ספריהם, בגיל 16 כתב קונטרס "העלם דבר" ששימש כיסוד לחיבור ספרו "שם הגדולים" ובגיל 17 כתב את ספרו הראשון – "שער יוסף".
למד בישיבת "יפאר ענווים" אולם לאחר שמורו (ר' יונה נבון) מונה לראש ישיבת "בית יעקב" עבר ללמוד בישיבת "בית יעקב". במשך שנים רבות למד בחברותא עם ר' יום טוב אלגאזי [מהרי"ט].
בשנת ה'תק"ב למד בישיבת "כנסת ישראל" שייסד ר' חיים בן עטר ובגיל 20 החל ללמוד את חכמת הקבלה בישיבת "בית א-ל" יחד עם הרש"ש. בחודש תמוז ה'תקי"א הצטרף לחברת "אהבת שלום" שייסד הרש"ש ומנתה רק 12 מתלמידי הישיבה שתכליתה להוסיף קדושה ולהשיג השגות גדולות ומעלות רמות בעולם הזה ובעולם הבא.
נהג ללבוש בגדי כבוד והדר והקפיד על ניקיון בגדיו וסידורם. נודע כבקי בשפות שונות: איטלקית, ספרדית, עברית, ערבית, פורטוגזית וצרפתית ובחודש שבט ה'תקי"ג נבחר כשד"ר [שליח דרבנן] וערך מסעות באירופה לצורך איסוף תרומות עבור קהילת חברון. באשכנז חשדו בכשרות תעודותיו, טענו כי הינו זייפן ולא הזמינו אותו לדרוש לקהילה מלבד קהילת פרנקפורט שקיבלה אותו בכבוד לאחר שאב"ד [אב בית דין] הקהילה – ר' יעקב יהושע פאלק העניק לו את המלצתו ואת החלק השני של ספרו "פני יהושע". במהלך שהותו בלונדון (אנגליה) למד שחיטת עופות. בד' ניסן ה'תקי"ח שב לירושלים. בשנת ה'תקי"ט מונה כדיין שלישי בבית הדין של הראשון לציון ר' רפאל מיוחס בכר שמואל (בעל "פרי האדמה") ושל ר' יהודה נבון. בשנת ה'תק"ך סרב לבקשת קהילת היהודים באמסטרדם (הולנד) לכהן כרב הקהילה והעדיף לשקוד על לימוד התורה ולערוך תעניות ל"כפרת עוונות" ולתוספת קדושה. בחודש שבט ה'תקכ"ד יצא בראש משלחת של גדולי חכמי ירושלים לקושטא אולם הגיע למסקנה כי אין תועלת בהליכתם לטורקיה והחליט להמתין במצרים. לבקשת פרנסי הקהילה בקהיר החל לכהן כרב הראשי של מצרים ולקראת חודש תשרי ה'תקכ"ה הביא את משפחתו להתגורר עמו. השיא את בתו – קלארה לאחד מנכבדי העיר אולם בחודש אלול ה'תקכ"ה נפטרה לאחר מחלה קשה. בחודש טבת ה'תקכ"ה נפטר אביו ובה' אדר שני ה'תקכ"ט עזב עם משפחתו את קהיר והתיישב בחברון (ישראל).
בשנת ה'תקל"ג שהה בטוניס וכאשר הגיע אליו הידיעה על פטירת זוגתו בירושלים חלה בעצבות ודיכאון.
בראש חודש חשון ה'תקל"ג שוב נשלח כשד"ר לאירופה מטעם קהילת חברון, הגיע לאלכסנדריה (מצרים) אולם מפאת אוניות המלחמה של הרוסים שהה 7 חודשים במצרים ובי"ט אלול הגיע לטוניס. בי"ז אייר ה'תקל"ד הגיע לליוורנו (איטליה) והתארח בבית בתו (שרה), המשיך להולנד ולצרפת והתקבל בכבוד על-ידי גדולי הדור ואנשי הקהילות. לכל מסעותיו לקח עמו מטה מחופה בטס כסף ועליו חקוק שם קדוש להצלחת הדרך. ניהל פנקסי חשבון מדוקדקים על ההכנסות וההוצאות במהלך השליחויות בכדי שלא יכשל אפילו באבק גזל. חיפש כתבי יד וספרים עתיקים, נהג לחתום 'אנא זעירא דמן ירושלים' או 'איש ירושלים' ובתפילותיו לישועה ביקש 'בזכות ארץ ישראל וזכות אבות'. הקפיד מאוד על כשרות המאכלים ובהגיעו למקום שאפילו השוחטים לא נזהרו מאיסור "סתם יינם" נמנע מלאכול בשר והסתפק בשבת רק בדגים. השתטח על קברי צדיקים וטבל במקווה לפני ואחרי ההשתטחות. השתדל מאוד להסתיר את דרכו בקודש ואת ידיעותיו בתורת הנסתר ובכוונות האריז"ל. הוכיח את אנשי הקהילות בהן ביקר על אי שמירת חוקי התורה או זלזול באיסורים שונים והתנגד לביצוע שינויים בנוסח התפילות ובחינוך הילדים. על אף כל טלטולי הדרך המשיך לשקוד על לימוד התורה ותמיד דאג להביא לאשתו מתנות, מלבושים ותכשיטים.
בכ"ח אלול ה'תקל"ח סיים את מסע השליחות והתיישב בליוורנו. ברח מן השררה והכבוד, נודע בענוותנותו וסרב לקבל תפקיד ציבורי. שקד על לימוד התורה בישיבה שהקימה עבורו משפחת פירירא ובישיבת משפחת ריקאנטי והתפרנס ממכירת ספריו. ייסד את חבורת "חדשים לבקרים" שעסקה בלימוד תורת הנסתר ועריכת תיקונים במהלך כל הלילה, עסק בכתיבת קמיעות ועל אף אי רצונו להתפרסם כמומחה בכתיבת קמיעות פנו אליו יהודים גם מחוץ לאיטליה על מנת שיכתוב להם קמיע. ברח ממחלוקות והשתדל להשכין שלום. נודע באהבתו לבריות ולימד זכות על כלל ישראל. למעט לאנשים אחדים שהכיר היטב נמנע מלתת כתב "סמיכה לרבנות". התפרסם כפועל ישועות ומקהילות שונות פנו אליו הן על מנת שיתפלל להצלתם והן בשאלות הלכתיות ודעתו הייתה מכרעת בכל ענייני ההלכה.
בז' חשוון ה'תקל"ט נשא לאישה את בתו של ר' משה הלוי מהעיר פיזה (איטליה) בהיותה בגיל 29.
מיעט בדיבור ובפרט בראש השנה, בעשרת ימי תשובה, בחג השבועות ובשבתות וחידש עריכת תענית דיבור לשעות. מיעט בשינה – במהלך שנים אחדות ישן על כורסא, בשבת לא ישן כלל וכל לילה התעורר בחצות לעריכת 'תיקון חצות'. ערך תעניות רבות בפרט בעשרת ימי תשובה, בערבי ראש חודש ובימי השובבי"ם [פרשיות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים]. חידש עריכת "תענית של מים" – נמנע משתיית משקה זמן רב לעיתים יומיים או שלושה. לא אכל ירקות היות ומצוי בהם תולעים, לא אכל בשר ביום חול וכאשר חלה עשו לו התרה לאכול בשר. נזהר במעשיו ובדיבורו בכדי להרבות ולקדש שם שמים. כל ימי הפסח אכל מצה שמורה ובליל שבועות נהג לומר בשמחה את שתי האדרות כשהוא עומד. נהג להתחקות אחר מעשיהם של צדיקים ולקבל על עצמו הנהגות קדושות אולם כל ההנהגות שקיבל על עצמו היו בלא נדר ובלא קבלה. מכל הכנסה כספית הפריש תחילה את המעשר לארנק מיוחד ואחר כך הכניס את השאר לארנק אחר וחילק את המעשרות לעניים פעמיים בשנה – בערב סוכות ובערב פסח. ייסד חבורת לומדים וכל ליל שישי ערך עמם תיקון כרת. בערב שבת טבל במקווה ולא ישן ביום השבת. ברח מן הכעס וההקפדה ועמל רבות לזכות למידת הסבלנות אך עם זאת נודע בתקיפותו נגד פורקי עול בכל עניין הנוגע לכבוד שמים. חינך את ילדיו בנחת ובשלווה, לא הרים קולו ולא כעס עליהם אף אם עשו שלא כשורה ונגד רצונו וסייע לאחותו שמצבה הכלכלי היה דחוק.
התריע נגד שיטת הפלפול בתורה שלא על דרך האמת אלא רק בכדי לחדד את השכל. התפלל והתחנן שלימוד התורה ומעשיו יהיו לשם שמים לעשות נחת רוח לבורא ולא לשום פניה אחרת. למרות ייסורים וחולאים שונים מהם סבל שקד יומם ולילה על לימוד התורה ונודע בכושר זיכרון מופלא ובבקיאות בכל התנ"ך [תורה, נביאים, כתובים], תלמוד בבלי וירושלמי, מדרשים, ספרי הרמב"ם והטור, פוסקים ראשונים ואחרונים, כתבי האריז"ל וספרי קבלה. כל שבוע סיים את כל ספר תהלים וכל שנה סיים ללמוד את כל התנ"ך, ששה סדרי משנה, ספר הזוהר ותיקוני הזוהר. כתב תפילות רבות ליחיד ולציבור שחלקם הוכנסו לסידור התפילה ולמחזורים.
בכ"ב טבת ה'תקמ"א נפטרה בתו – שרה, בליוורנו.
בשנת ה'תקמ"ב סרב לבקשת הקהילה בצפת לכהן כרב העיר ולאחר שסרב גם בשנת ה'תקמ"ה להצעת יהודי אנקונה (איטליה) למנותו לרב הקהילה מינו את בנו (ר' רפאל ישעיה) במקומו.
בשנת ה'תקנ"ט חלץ לפתע את מנעליו ונהג באבלות ורק כעבור ימים אחדים הגיע מכתב מירושלים ונודע כי באותה עת בדיוק נפטר בנו – ר' אברהם.
בשנת ה'תקס"ב סרב לבקשת חכמי ירושלים לכהן כנשיא רבני ארץ ישראל וכ"ראשון לציון" אולם השתוקק לשוב לארץ ישראל וכאשר בנו (ר' אברהם) הגיע לליוורנו כשד"ר בשנת ה'תקנ"ג ובשנת ה'תקנ"ה ביקש לשוב עמו ומסיבות שונות נותר בליוורנו.
בכ"ו כסלו ה'תקס"ד נפטרה זוגתו השנייה לאחר שסבלה כשנה מחולי קשה.
חיבר כ – 83 ספרים בכל מקצועות התורה והשתדל להדפיס את רובם ולהפיצם.
שנים רבות סבל מדלקת חריפה בדרכי השתן, בחורף ה'תקס"ו מחלתו גברה ולאחר חודשיים של ייסורים בליל שבת פרשת זכור השיב את נשמתו ליוצרה.
הלווייתו נערכה במוצאי שבת וראשי הקהילה פרסמו צו האוסר לקיים את חגיגות פורים באותה שנה.
[בשנת ה'תש"א ניתנה פקודה ע"י השלטון הפשיסטי באיטליה לפנות את בית החיים היהודי ב"וויא דל קוראלו" ועצמותיו הועברו לבית הקברות החדש. בי"ט אייר ה'תש"ך ארונו הוצא מליוורנו ובכ' אייר נטמן בהר המנוחות – ירושלים]
.
מספריו:
• אהבת דוד (ק)
• אהל יוסף ויוסף תהילות: על תהילים
• אחורי תרעא: על הוריות
• בית מנוחה
• ברית עולם: על ספר חסידים
• ברכי יוסף
• בתי הנפש: על הגדה של פסח
• גאולת עולם: על הגדה של פסח
• דברים אחדים: דרושים
• דבש לפי (ק)
• העלם דבר
• ועד לחכמים
• זהב סגור: על כתבי האריז"ל
• זיכרון משה
• זרוע ימין: על הגדה של פסח
• חדרי בטן. לחם מן השמים. סבר יוסף: על התורה
• חדשים לבקרים
• חומת אנך: על התנ"ך
• חיים שאל: שו"ת
• חסדי אבות: על מסכת אבות
• חי מדבר: הגהות על הריטב"א
• טוב עין: שו"ת
• טוב הארץ
• יוסף אומץ: שו"ת
• יוסף בסדר: תפילות ותיקונים
• יוסף לחק: על "חק לישראל"
• יוסף לקח
• יוסף תהילות: על תהילים
• יעיר אוזן
• יש מאין: הגהות על הזוהר
• ככר לאד"ן (כולל "זעיר שם")
• כסא דוד: דרושים
• כסא רחמים
• כף אחת: סגולות ותפילות
• כרם חמ"ר [חינוך, מילה, רפואה].
• לב דוד: מוסר
• לדוד אמת
• מדבר קדמות (ק)
• מורה באצבע: מוסר
• מחזיק ברכה: על שולחן ערוך
• מעגל טוב: זיכרונות ימי חייו
• מראית העין: על עין יעקב
• משמרת הטהרה: לערב ראש חודש
• נחל אשכול: על חמש מגילות
• נחל קדומים
• נחל שורק: על הפטרות
• עבודת הקודש. קשר גודל: הנהגות האדם
• ע"ט רצון
• פני דוד: פירושים ודרושים על התורה (כולל "צווארי שלל": על הפטרות ו"זרוע ימין": פירוש ההגדה).
• פתח עיניים: על עין יעקב
• שם הגדולים: סדר יוחסין מימות הגאונים עד זמנו והספרים שחיברו
• שפת היאור: סודות וקבלה מעשית


© YETEV 4 LTD. Terms of Use בניית אתרים - שיפטמדיה
צדיקים, קברי צדיקים בעולם, תמונות, סגולות, תפילות, שידורים חיים, סיפורים נדירים, נשים צדקניות, מידע, ברכות, קברים, הילולה, אדמו"ר, מקובל, חכמים, רבנים, רבי, רבניות, תנאים, אמוראים, נביאים, פיוט, ניגון, טיול, ספרים, יהדות, עם ישראל, מקומות קדושים, הנצחה