דף הבית | מידע | הילולות החודש | תפילות ובקשות
שידורים חיים | פרסום באתר | צור קשר
חברי MyTzadik הרשמה חינם!
שלח

ר' מרדכי יפה בעל הלבושים

תאריך הילולה: ג' אדר שני מקום קבורה: פולין
דרכי גישה

פוזן [פוזננן]
בית הקברות בפוזנן נחרב ונחרש לגמרי, ולאחר חיפושים מייגעים במרתף המוזיאון העירוני של פוזנא, נתגלתה במפתיע זרוקה אי שם במעמקי המרתף רח"ל מצבה עתיקה ועליה חלק מהכיתוב: "הגאון הא"ב פה, מהר"ר מרדכי יפה זצ"ל, נפטר ג' אדר שע"ב".
[על פי עדותו של אחד מיוצאי חלציו – הרב יהושע זילברברג מבני ברק, מדריך מסעות לקברי צדיקים באירופה]

---

אביו: ר' אברהם.
בניו: ר' מרדכי אבריל [אב"ד ניקלשבורג] ור' פרץ.
בנותיו: וולקה (בעלה ר' שמואל וואל), בילא (בעלה ר' יחיאל מיכל הלוי אפשטיין).
מוריו: ר' ר' אברהם אבוהב, ר' שלמה לוריא [המהרש"ל], ר' משה איסרליש [הרמ"א] ור' מתתיהו דלקרוט.
מתלמידיו: ר' יששכר בר (בעל "באר שבע"), ר' שמואל אפשטיין.

נולד בשנת ה'ר"ץ בפראג (צ'כיה) למשפחה עשירה ומכובדת.
שקד על לימוד התורה בעיר מגוריו ולאחר שניכר בחכמתו ובכישרונותיו המיוחדים אביו לקחו עמו לפולין ללמוד בישיבת המהרש"ל ולאחר מכן בישיבת הרמ"א.
כאשר היה בקי בש"ס ופוסקים החל להתעמק גם בלימוד קבלה, פילוסופיה, הנדסה וחשבון ונודע כגאון.
בגיל 23 נשא אישה ממשפחה מיוחסת בפולין ואביו ביקש למנותו לשותף בעסקיו המסועפים אולם היות ונפשו חשקה בלימוד התורה שב לפראג ומונה לראש הישיבה. תלמידים רבים נהרו ללמוד בישיבתו אולם כאשר גבר איום הגירוש על יהודי פראג ברח בשנת ה'שכ"א לאיטליה והתגורר כ-10 שנים בוונציה. למד מדעי התכונה ופילוסופיה, יחד עם ר' אברהם אבוהב למד את חכמת העיבור וקידוש החודש והתפרסם כגאון ובקי בהלכות.
בשנת ה'של"א שב לפולין ובשנת ה'של"ב מילא את מקומו של ר' נתן שפירא (בעל "מבוא שערים") כאב"ד [אב בית דין] בעיר הורודנא. ייסד בית כנסת וישיבה וביקש לשנות את שיטת הלימוד הנפוצה היות ומאס בשיטת הפלפולים אולם פרנסי העיר וראש הישיבה (ר' משה) התנגדו לכך בתוקף.
בשנת ה'שמ"ח עבר לעיר לובלין (פולין) ונבחר לרב הקהילה ולראש הישיבה. הודות להשתדלותו הצטרפה ליטא ל"וועד שלוש הארצות" ומונה לראש המדברים ב"וועד ארבע הארצות".
בשנת ה'שנ"ב מונה לאב"ד בקרמניץ, חזר לפראג ומונה לרב וראש ישיבה במקום המהר"ל שעבר לפוזן, אולם בשנת ה'שנ"ט התקבל כאב"ד בפוזן במקום המהר"ל שחזר לפראג.
נודע כתקיף בדעתו ולא נשא פנים לאיש, העריץ את רש"י, כל גדולי התורה התייחסו אליו בכבוד ובהערצה וקיבלו את דעתו. מרבית זמנו עסק בלימוד תורת הנגלה והנסתר אך השתדל לעסוק גם בצרכי ציבור. כתב שלכל רב צריך שיהיו בו שבעה דברים: אהבת האמת, אהבת הבריות, שם טוב, חכמה, יראה, ענוה ושנאת ממון. לעג לחזנים שמשביעים את המלאכים לקבל את תפילותיהם. דרש מכל אדם שמעשיו יהיו לשם שמים ושלא יתגנה על הבריות.
בפוזן סיים את כתיבת ספריו וקרא להם בשם "לבוש מלכות" על יסוד הפסוק במגילת אסתר "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ציווה לא לכתוב על מצבתו שבחים, יומיים לפני פטירתו בשנת ה'שע"ב כתב תשובה לרבני ה"וועד של ארבע ארצות" וסיים 'אני עכשיו מוטל על ערש דווי לא עליכם ותלוי בדין מלך המלכים, חותם בידיים רפות. מרדכי נקרא יפה'.
מספריו:
• לבוש מלכות: מחולק לעשרה לבושים.
לבוש אור יקרות: כולל 3 לבושים –
1) לבוש פנת יקרת: ביאורים על ספר המורה נבוכים להרמב"ם
2) לבוש אדר היקר: על הלכות קידוש החודש להרמב"ם
3) ולבוש אבן היקרה: ביאור על ספר הריקנטי על התורה
4) לבוש האורה: ביאור על פירוש רש"י ורא"ם בתורה
5) לבוש הבוץ והארגמן: שולחן ערוך אבן העזר
6) לבוש החור: מהלכות שבת עד סיום חלק אורח חיים
7) לבוש התכלת: דיני הטור אורח חיים על הלכות שבת
8) לבוש עטרת זהב: שולחן ערוך יורה דעה
9) לבוש עיר שושן: שולחן ערוך חושן משפט
10) לבוש שמחה: דרושים בנושאים שונים



© YETEV 4 LTD. Terms of Use בניית אתרים - שיפטמדיה
צדיקים, קברי צדיקים בעולם, תמונות, סגולות, תפילות, שידורים חיים, סיפורים נדירים, נשים צדקניות, מידע, ברכות, קברים, הילולה, אדמו"ר, מקובל, חכמים, רבנים, רבי, רבניות, תנאים, אמוראים, נביאים, פיוט, ניגון, טיול, ספרים, יהדות, עם ישראל, מקומות קדושים, הנצחה