דף הבית | מידע | הילולות החודש | תפילות ובקשות
שידורים חיים | פרסום באתר | צור קשר
חברי MyTzadik הרשמה חינם!
שלח

אדמו''ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

תאריך הילולה: י''א אדר ראשון מקום קבורה: פולין
דרכי גישה

בית החיים היהודי בסוכטשוב
ברחוב סירפניובה Sierpniowej
המפתח לאוהל נמצא אצל בעל הבית ברחוב סירפניובה מספר 6
(בחלקת הנשים היה הציון של אשתו-הרבנית שרה צינא, שנפטרה מספר חודשים לפני בעלה אולם כיום מיקומו לא ידוע)

---

אביו: ר' זאב נחום [וולוויש] (בעל "אגודת אזוב").
אמו: מרת דובריש.
אשתו: מרת שרה צינא.
בנו (היחיד): אדמו"ר רבי שמואל מסוכטשוב (בעל "שם משמואל").
בתו: אסתר בריינדל (בעלה ר' מאיר בורנשטיין).
אחיו: ר' זלמן ור' מאיר.
אחיותיו: מלה יהודית (בעלה ר' מנחם מנדל מרקוביץ) ומרים.
סבא: ר' אהרון משטצקאצין (מצד אביו), ר' מרדכי הירש ארליך (מצד אמו).
סבתא: פייגלה חיה (מצד אביו), אדל (מצד אמו).
מוריו: אדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר, אדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור (בעל חידושי הרי"ם), ר' מנחם מנדל מקוצק ["השרף מקוצק"].
מתלמידיו: ר' אריה צבי פרומר (בעל "ארץ צבי"), ר' יואב יהושע וינגרטן (בעל "חלקת יואב"), ר' יצחק הכהן פייגנבוים (בעל "אור פני יצחק"), ר' מאיר דן פלוצקי (בעל "כלי חמדה"), ר' צבי יהודה ממלוק (בעל "אביר הרועים").

נולד בשנת ה'תקצ"ט בעיר בנדין (פולין). בשעת לידתו תקפו את אמו צירי לידה קשים ובהתאם להוראת הרופא נכנסו אל החדר חסידים שהעלו עשן במקטרותיהם עד שלא ראו איש את חברו, לפתע נשמעה צווחה גדולה ראו שלהבת אש גדולה שהאירה את כל החדר והתינוק יצא לאוויר העולם.
מילדותו ניכר בקדושתו, לפני שיינק כיסה את ראשו ושפתיו רחשו ברכה, בגיל שנתיים כבר התפלל מתוך סידור. מספר פעמים חלה עד שהרופאים נואשו לחייו אולם באורח פלא התרפא. בגיל 3 השתתף בשיעורים שלימד אביו את בחורי הישיבה ואף בימי החורף הקפואים התעורר באשמורת הבוקר ושקד על לימוד התורה. בגיל 5 למד עם אביו את ה"שולחן ערוך אורח חיים" והתפרסם כ"עילוי מאלקוש". בגיל 10 ידע את הש"ס בעל-פה ואביו קיבל עבורו הצעות לשידוך עם בנות אדמו"רים.
בגיל 13 לערך נשא לאישה את בתו של "השרף מקוצק", נסמך על שולחנו ולמד תורה בשקידה עצומה, בשמחה ובהתלהבות. מידי יום היה חייב לחזור בפני חותנו על החידושים שחידש באותו יום ומרוב התמדתו חלה והחל לירוק דם, הרופאים נואשו לחייו ואסרו עליו להתעמק בלימוד אולם חותנו תבע ממנו להשקיע עצמו בלימוד התורה כדי שיבריא.
לאחר פטירת חותנו בשנת ה'תרי"ט נשאר לגור בקוצק ואלמנת "השרף מקוצק" דאגה לפרנסתו.
בשנת ה'תרכ"ג החל לכהן כרב העיירה פרצובה (פולין), סבל עוני והתנכלויות מצד אחדים מתושבי הקהילה שהתנגדו לנסיעותיו אל אדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור ועם היוודע לאדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור על מצבו הכספי שלח לו מידי שבוע סכום קבוע לפרנסת ביתו. כאשר גילה כי משמים מענישים את המקניטים אותו החליט לא להקפיד על הקמים נגדו אלא להתפלל עליהם שלא יענשו.
בהשתדלות ר' ישראל יהושע מקוטנא (בעל "ישועות ישראל") מונה בשנת ה'תרכ"ו לרב העיר קרושנוביץ (פולין). ייסד ישיבה, מיעט באכילה ובשינה, כל חצות לילה שקד על לימוד התורה עד ארבע לפנות בוקר, ישן כרבע שעה ומייד התעורר נטל את ידיו והמשיך ללמוד במקום שהפסיק. ביום כיפור נהג ללמוד את כל מסכת יומא בזמן שבין התפילות, פעמיים בשנה בדק את המשקולות בחנויות הסוחרים וכאשר גילה משקולות מזויפות שבר אותן ופקד על שמשו להחביא אותן בעליית בית המדרש. מחה על כל פירצה בענייני דת ובגין כך חלק מאנשי הקהילה מיררו את חייו.
לאחר פטירת מורו (אדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר) בי"ח אדר ה'תר"ל נכנע להפצרות החסידים והחל לכהן כאדמו"ר. אלפי חסידים נהרו לחצרו אולם התנגד לגינוני אדמו"רות ואמר 'לו ידעו איזו טובה יכול אני לעשות להם בלימודי אף לא אחד היה דורך על מפתן ביתי'. כל חסיד שהסתפח לעדתו היה חייב להגיע לפגישה אחת עמו במהלכה שוחח עמו על דרכו בעבודת ה' לפי שורש נשמתו אך לא היה שבע רצון מחסיד שביקש לשוחח עמו פעם נוספת ביחידות למרות שהסכים לקבלו. עודד את חסידיו ללמוד תורה בעיון מעמיק ואמר כי מי שאינו מופלג בתורה ואין ראשו שקוע בתורה, אין מקומו אצלו.
בשנת ה'תרל"ו החל לכהן כרב הקהילה בנאשלסק (פולין) ובעקבות הלשנה קיבל ממושל העיר פקודה לעזוב את העיר תוך 24 שעות, אף על פי כן המשיך ללמד בישיבה כהרגלו ובהשתדלות אחד מחסידיו גזירת הגירוש בוטלה.
בשנת ה'תרמ"ג לאחר פטירת ר' אלעזר הכהן (בעל "חידושי מהרא"ך") מונה לרב הקהילה בעיר סוכטשוב (פולין). הקים ישיבה ודרש מתלמידיו ללמוד כל שבוע עשרה דפי גמרא עם פירוש רש"י ור"ן, מעולם לא הסיר את כובעו מעל ראשו בשעת השיעור וכאשר החום בימות הקיץ הציק לו מאוד סגר לרגע את הגמרא הגביה את כובעו פעמים אחדות והמשיך בלימוד. הזהיר לשנן את הלימוד פעמים רבות, דחה את דרך הפלפול, פיתח שיטת לימוד חדשה המכונה "שיטת סוכטשוב" וכל חידוש ביסס לא רק על יושר התבונה אלא גם על הוכחות מהתלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, מ'הראשונים' ו'האחרונים'. בלילות ישן כשעתיים בלבד, מיעט בדיבור ובאכילה, התפלל במהירות וללא כל תנועה אולם כל מילה נשמעה מפיו בבהירות, באמירת "שמע ישראל..." סגר את דלת חדרו ולאיש אסור היה להיכנס וכאשר סיים את תפילת שחרית פשט את הטלית חלץ את התפילין, מייד שקד בלימוד תורת הנגלה והנסתר ואחד מתלמידיו היה מקפל את הטלית והתפילין ומניחם בחדרו. השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו מכל העולם וכונה "שר התורה", פסיקתו התקבלה כמכרעת אולם בענוותנותו ביקש לא לסמוך על הוראתו בלבד אלא אם אחד או שניים מגדולי פוסקי ההוראה יסכימו לדבריו. נודע באהבתו לארץ ישראל, שלח סכומי כסף גדולים למען ישובה, עודד את העלייה לארץ ישראל וטען כי העיקר הוא להתפרנס ממנה ללא צורך בסיוע מחוץ לארץ. בשנת ה'תרנ"א שלח את בנו (אדמו"ר רבי שמואל מסוכטשוב) ואת חתנו (ר' מאיר) לארץ ישראל לרכוש קרקעות ולהקים יישוב חרדי גדול אך תוכניתו לא יצאה לפועל היות ובאותם ימים הסולטאן הטורקי אסר מכירת קרקעות בארץ ישראל ליהודים. בעקבות התנגדותו לתנועה הציונית הציקו לו ולאחר הלשנות נעצר לחקירה, פוטר ממשרתו כרב הקהילה ובית מדרשו נסגר בהוראת הממשלה. בסיום החקירה קיבל רשות לפתוח את בית המדרש אולם את משרת הרבנות הסכימו להעניק לו בתנאי שילמד רוסית. בכדי לא להזדקק לפרנסה מחסידיו החל ללמוד רוסית ומשנוכח כי הלימוד גוזל מזמנו החליט לוותר על משרת הרבנות ונתמך על ידי חסידיו.
בעצת רופאיו נסע בימי הקיץ החמים לעיירת נופש. פעמים בודדות ונדירות הלך לקברי צדיקים וטען כי מי שהולך לקברי צדיקים ואינו רואה אותם זהו ביטול תורה. פעל רבות לשחרור אברכים מהצבא, נלחם בתנועת המשכילים והשתתף בחודש סיון ה'תרס"ט באספה בווילנה בה הוחלט לייסד את "ארגון היראים כנסת ישראל" בפולין וברוסיה.
כאשר מחלת הריאות ממנה סבל התגברה ולעיתים תכופות תקף אותו שיעול עמוק ועילפון נאלץ בהוראת הרופאים להפסיק לומר שיעורים בפני תלמידיו ולשהות בעיר המרפא אוטבוצק (פולין), על כן החליט להוציא לאור את ספרו "אגלי טל".
בערב חנוכה שנת ה'תר"ע זוגתו נפטרה וכאשר הספיד אותה אמר שחמיו ("השרף מקוצק") נפטר בגיל 72, זוגתו נפטרה בגיל 72 וגם הוא מתקרב לגיל 72...' כעבור כחודשיים חלה, הבטיח כי יהיה למגן ולעזר ללומדים בספריו והשיב את נשמתו ליוצר
ה.
מספריו:
• אבני נזר: שו"ת (ק1/ק2/ק3/ק4)
• אגלי טל: על מלאכת שבת (ק)

התמונות באדיבות ר' יהושע זילברברג
מדריך במסעות לקברי צדיקים באירופה טלפון 052-7635014



© YETEV 4 LTD. Terms of Use בניית אתרים - שיפטמדיה
צדיקים, קברי צדיקים בעולם, תמונות, סגולות, תפילות, שידורים חיים, סיפורים נדירים, נשים צדקניות, מידע, ברכות, קברים, הילולה, אדמו"ר, מקובל, חכמים, רבנים, רבי, רבניות, תנאים, אמוראים, נביאים, פיוט, ניגון, טיול, ספרים, יהדות, עם ישראל, מקומות קדושים, הנצחה